מהמצוות המרכזיות והחשובות ביהדות.
לימוד תורה הוא מצווה יסודית בדת היהודית. במקרא הציווי הזה מוזכר כמה פעמים, וכן כתוב כי יש לשנן את התורה בכל עת ולהנחילה לדורות הבאים. במשך כל הדורות לימוד תורה נחשב כערך יהודי מרכזי, ונתפס לא רק כמצווה אלא כערך עליון וראשון בחשיבותו.
כבר מתחילת דרכה של החסידות ניכר כי ראשי החסידות מתייחסים באופן שונה וחדש לנושא לימוד התורה ומקומו בחיי האדם. בסיפורים ובאמירות רבות טענו גדולי החסידות כי ידיעת התורה והעיסוק בלימוד התורה אינם מספיקים, אלא יש להוסיף עליהם ערכים יסודיים אחרים - קִרבה אל הבורא, תיקון הנפש, תיקון ההתנהגות ושמחה. בסיפורי חסידים רבים מופיע כי אפילו תלמידי חכמים עשויים להתגלות כמי שלא תיקנו את נפשם, ולפיכך מעלתם פחותה מאדם שלא למד אבל נפשו נקייה ושלמה יותר. ואכן, רבים ממורי החסידות במשך הדורות לא נודעו דווקא כתלמידי חכמים, ולמרות זאת זכו להערכה ולהערצה של חסידים רבים, ובהם גם רבנים ותלמידי חכמים. כך למשל, חלק מתלמידיו של הבעל שם טוב היו ככל הנראה תלמידי חכמים גדולים ממנו, ולמרות זאת ראו בבעל שם טוב את מורם ורבם.
רבי זושא לדוגמה, לא נודע כתלמיד חכם, אך מתואר בסיפורים רבים כמי שלא נופל במעלתו מתלמידי חכמים נודעים ואפילו לא נופל מן הגאון מווילנה שנודע בגדלותו בתורה. גם המושג "לימוד תורה" התרחב בחסידות, וכלל את הדרך שבה יש לעבוד את הבורא, כולל התבוננות כיצד חי הצדיק, והליכה בדרכים טובות וישרות. בשל כך המתנגדים לחסידות סברו שהתנועה פוגעת בערך לימוד התורה, וזו הייתה אחת מן הסיבות המרכזיות למאבקם בחסידות.
עם זאת, החסידים לא הפסיקו ללמוד תורה, ורבים ממורי החסידות היו תלמידי חכמים נודעים או רבנים. בקרב חסידי פולין נודעו קבוצות אחדות שהצטיינו במיוחד בלימוד התורה, ואף ביקרו את החסידים המזלזלים בלימוד. כאלו היו החסידים מענפי פשיסחה, קוצק, גור ועוד. ואכן, בדורות האחרונים של החסידות העמידה התנועה רבנים ידועים, פוסקי הלכה ותלמידי חכמים רבים.
סיפורים בנושא:
-
זושא
לימוד תורה מתוך תשובה
מה הקשר בין חכמתו של אדם לבין התנהגותו? האם חכמת התורה משפיעה על ההתנהגות המוסרית, ואולי להפך?
-
זושא
ספר שנקרא מאליו
הרמב"ם, הרופא ואיש ההלכה מימי הביניים, מסייע לרבי החסידי למצוא רפואה לחולים. דבר זה לא נעשה מתוך לימוד בספרו של הרמב"ם אלא רק במבט אל תוך הספר
-
זושא
משרת נאמן
המשרת מרגיש בבית כל כך עד שהוא מרשה לעצמו להתנסח במילים של בעל הבית ולדבר בשמו. על פי הרבי מוורקי, זהו משל על משה שנתן את התורה.
-
זושא
תשובה לקושיה
האם לומדים תורה כדי לקבל שכר על המאמץ ועל היכולת? במשל של המגיד מוואדיסלאב, מי שמשתוקק ללמוד תורה לשמה עדיף מאדם בעל יכולת גבוהה של לימוד תורה, שעושה זאת כדי לקבל פרס.
-
זושא
כיצד נראו משה ואהרן
כיצד יודעים שמשה רבנו היה גבוה ורזה, ואילו אחיו אהרן נמוך ושמן? דרשה היתולית לכאורה נתפסת כאמירה עמוקה ורצינית בעיני ר' הירש מזידיטשוב.
-
זושא
חוכמה ורגש
ר' שניאור זלמן למד מרבו כי יש קשר בין מה שהאדם חושב ובין מה שהוא מרגיש, ומצב התודעה שלו משפיע על הרגשות שבלב. מסקנה זו הפכה לאחת מאבני היסוד של חסידות חב"ד
-
זושא
לא בשביל זה נבראת
רב העיר לבוב שאינו נמנה עם החסידים שולח מכתב לרבי אלימלך מלִיזַ'נְסְק ומבקש ממנו הדרכה איך יוכל להגיע לגילוי אליהו. תשובת ר' אלימלך: אין צורך.
-
זושא
לנגן את התורה
מה נדרש כדי להיות רבי ולדרוש בתורה - ידע? מנהיגות? ר' הירש החזן אומר לר' יהודה אריה אלתר מגור שכדי לדרוש בתורה צריך לדעת את הניגון שלה.
-
זושא
אל תמכור את האמת
למרות היותו מתאים לכך, ר' יצחק מאיר מגור מסרב להיות רבי כל עוד מורו בחיים. הסיבה לכך אינה רק הענווה, אלא רצונו להמשיך להיות "תלמיד" ככל שניתן
-
זושא
ללמוד בלי הגוף
ר' יצחק מוורקי מנחם את ר' אברהם משה על פטירת אביו. הוא אומר לו: עד עכשיו אביך למד אתך עם המעיל, ומעכשיו ילמד אתך בלי המעיל
-
זושא
להבין כדי לבקר
כשמוּנה ר' שמלקה לרב העיר ניקלשבורג, הקדיש את הדרשות הראשונות שלו לשבע החוכמות. הסיבה לכך הייתה כי האמין שאי אפשר לבקר משהו לפני שאתה מבין אותו
-
זושא
דרשה במחלוקת
מהו לימוד תורה? האם רק מה שכתוב בספרים? יראת החטא של החוזה מלובלין מביאה אותו לדרשות שנויות במחלוקת