אדם ואלוהים

סיפורים בנושא: אדם ואלוהים

  • הרקיעים יורדים אלי

    זושא

    הרקיעים יורדים אלי

    חסיד אחד מגיע לר' מקוצק ואומר שרבו גדול והשגתו הרוחנית עצומה כל כך שהיא מגיעה עד השמים. הר' מקוצק עונה שהוא קטן כל כך ולכן השמים מתכופפים כדי להגיע אליו.

  • הסוס הוא בעל חוב

    זושא

    הסוס הוא בעל חוב

    נשמתו של אדם שהלך לעולמו בלי שפרע את חובו מתגלגלת בתוך הסוס האהוב ביותר על אחד מחסידי הבעש"ט. הבעש"ט מפענח את הסיפור ופועל לגאולת אותה נשמה.

  • הסוס יתבע אותך

    זושא

    הסוס יתבע אותך

    בית הדין של מעלה דן בתיק על אלימות: התובע - סוס, הנתבע - עגלון

  • תפילין ודמעות

    זושא

    תפילין ודמעות

    ר' מיכל, אביו של הילד השובב, ממלא בדמעות את ה"בתים" - קופסאות התפילין. פעולה זו הופכת את נפשו של הילד, והוא משתנה לטובה

  • חיקוי טוב

    זושא

    חיקוי טוב

    הילד הקטן חיקה את האופן שבו ר' לוי יצחק מברדיטשוב מתפלל בהתלהבות. הרבי לא נעלב מכך כלל, משום שהילד אולי התחפש עכשיו לרבי, אולם בעתיד הוא יהיה בעצמו רבי חשוב.

  • להבין כדי לבקר

    זושא

    להבין כדי לבקר

    כשמוּנה ר' שמלקה לרב העיר ניקלשבורג, הקדיש את הדרשות הראשונות שלו לשבע החוכמות. הסיבה לכך הייתה כי האמין שאי אפשר לבקר משהו לפני שאתה מבין אותו

  • העולם הבא עבור יי"ש

    זושא

    העולם הבא עבור יי"ש

    ידוע שהחסידים מחשיבים את השמחה בעולם הזה, אך האם מותר לאדם לוותר על חלקו בעולם הבא תמורת השמחה?

  • נעלי פאר ללא סוליות

    זושא

    נעלי פאר ללא סוליות

    הרבי מרוז'ין נוהג לנעול נעליים מפוארות, אך ללא סוליות תחתיהן. ההידור החיצוני מתגלה כעטיפה חיצונית בלבד, ומתחתיו יש כאב וייסורים שהרבי מסתיר

  • דרשה במחלוקת

    זושא

    דרשה במחלוקת

    מהו לימוד תורה? האם רק מה שכתוב בספרים? יראת החטא של החוזה מלובלין מביאה אותו לדרשות שנויות במחלוקת

  • לרקוד בלוויה

    זושא

    לרקוד בלוויה

    איך ייתכן שר' לוי יצחק שמח ורקד בלוויית בנו?

  • שכנו של הבעל שם טוב בגן עדן

    זושא

    שכנו של הבעל שם טוב בגן עדן

    גדליה - אדם מגושם בעל תיאבון בלתי נגמר - הוא מי שיהיה שכנו של הבעש"ט בגן עדן. והסיבה - אכילתו נועדה למטרה חשובה, ולא לשם השבעת תאבונו בלבד.

  • להתפלל ולחשוב על היריד

    זושא

    להתפלל ולחשוב על היריד

    ר' לוי יצחק מברך בברכת שלום כמה אנשים מיד בתום תפילת שמונה עשרה: "הרי הם באו מדרך רחוקה, כי בתפילה הם בעצם שוטטו בירידים שבמקומות רחוקים…"