Placeholder

חברה

סיפורים בנושא: חברה

  • קישוטים של צדקה

    זושא

    קישוטים של צדקה

    כולם מקשטים את הסוכה בקישוטים צבעוניים. לר' חיים מצַאנז יש קישוט אחר: צדקה.

  • צדקה וקשרים

    זושא

    צדקה וקשרים

    מי קודם למי - עני שהוא בן למשפחה מכובדת או עני זר ואלמוני? ר' חיים מצאנז מעדיף לתת צדקה לעני מבני עירו על פני עזרה לבנו, שזקוק גם הוא לכסף.

  • תרנגול הודו משובח

    זושא

    תרנגול הודו משובח

    עני החי על הקצבה שמחלק ר' חיים מצאַנז קונה תרנגול הודו יקר לשבת. הרב שומע על כך ומחליט להגדיל את הקצבה. מתן אמיתי צריך להיות על פי צורכי הנזקק.

  • כוסו של הנפטר

    זושא

    כוסו של הנפטר

    מה אדם יכול להותיר אחריו אחרי מותו? האם הוא יכול לחייב את הנשארים בחיים לזכור אותו?

  • של נעליך

    זושא

    של נעליך

    המנהיג הוא מי שיש לו כוחות, אך אם ברצונו להנהיג הוא צריך ללמוד להיזהר מלהשתמש בכוחות האלה לרעה.

  • אל תחמיר הרבה

    זושא

    אל תחמיר הרבה

    ר' יחיאל מאלכסנדר יוצא לשליחות של השגחת כשרות, ובדרכו שומע סיפור מרבי חיים מצאנז שאומר לו כי ראוי שלא להחמיר בדברים מסוימים כדי שלא להוציא לעז על דברים אחרים.

  • האמת וחובות הבעל

    זושא

    האמת וחובות הבעל

    ר' אוּרי מסְטְרֶלִיסְק נסע לרבו והותיר את אשתו לבדה. רבו מעמיד אותו על המתח שעלול להיווצר בין חיי משפחה יציבים לבין בקשת ה"אמת" וההתקדמות הרוחנית.

  • לא רוצים ממון

    זושא

    לא רוצים ממון

    חסידיו של ר' אורי מסטרליסק הם עניים מבחירה. גם כאשר הוא מציע להם הזדמנות להיות עשירים, הם מסרבים להצעתו.

  • דרך ארץ

    זושא

    דרך ארץ

    ר' אורי מסטרליסק מציע הסבר חדשני לביטוי "דרך ארץ", שעל פיו צריך ללמוד דרך ארץ מן הארץ ממש, המסמלת את הענווה והנכונות לשאת בעול.

  • כיסא בבית דין של מעלה

    זושא

    כיסא בבית דין של מעלה

    ר' אורי מסְטְרֵלִיסְק נפטר כדי להחליף בבית דין של מעלה את ר' יחיאל מיכל מזְלוֹטשוֹב, שהחמיר בדינם של אנשים שפגמו בשמירת הברית (שהוציאו זרע לבטלה).

  • עשירות זו שליחות

    זושא

    עשירות זו שליחות

    ר' מנחם מנדל מקוֹסוֹב נוזף בעשיר שאינו מכיר את שכנו העני, שהרי "לשם כך נתן לך אלוהים עושר".

  • עוף עני כשר

    זושא

    עוף עני כשר

    בעקבות אירוע שהתרחש בעולם העליון, למד רבי יצחק מקַאליב כי לפעמים טוב להכריע לטובתו של אדם עני ורעב, אף בלי לבדוק יותר מדי.