רבי חנינא עוצר את הגשם
רבי חנינא בן דוסא גורם לגשמים להפסיק כאשר הם מקשים עליו ולהתחדש כשהוא בביתו
רבי חנינא בן דוסא היה הולך בדרך והחל לרדת גשם.
אמר לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, כל העולם כולו בנחת, וחנינא בצער!
פסק הגשם.
כאשר הגיע לביתו, אמר לפני הקדוש ברוך הוא: ריבונו של עולם, כל העולם כולו בצער, וחנינא בנחת!
החל יורד הגשם.
זהו סיפור הופכי לסיפורי הורדת הגשמים הרבים, שבהם אנשי מעשה וחסידים הופכים עולמות כדי שירד גשם. במקרה של רבי חנינא, הסיבה שאלוהים עוצר את הגשם ומחדש אותו היא בגלל אהבה ואמפתיה לבנו האהוב חנינא, ולא כמו בסיפורים אחרים בגלל מחויבות לאדם, לעם, למתפללים או לזכות אבות.
פרשנים שונים הסתמכו על המשך הסוגיה כדי להסביר את הדמות הייחודית של רבי חנינא. שם נאמר מפי אלוהים: "כל העולם כולו ניזון בשביל [בזכות] חנינא בני, וחנינא בני דיו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת". רבי חנינא לא באמת צריך את הגשם, הוא ניזון מעץ שמחזיק מעמד גם בבצורת ודי לו בכך. אך בזכות קיומו וקרבתו לאלוהים זוכה כל העולם לגשמים, ולכן ראוי שכאשר הגשמים לא נוחים לו – הם ייפסקו לזמן קצר. יש לשים לב שרבי חנינא עצמו לא מבקש שהגשם ייפסק במיוחד בשבילו. הוא פשוט משוחח עם אלוהים כבן אל הורה או כאדם אל חברו הטוב, ושופך לפניו את קשייו: אני יודע שהגשם טוב, אך אני סובל.
