הסיפור

באחד ממסעותיו הזדמן עולא לבבל.
ראה שמוכרים מלוא הטנא תמרים בזוז אחד.
אמר בתמיהה: מלוא הטנא דבש תמרים בזוז אחד, ולמרות השפע הזה הבבליים אינם עוסקים בתורה?!
אכל מן התמרים, ובלילה כאבה בטנו.
אמר: מלוא הסל סכינים בזוז, ולמרות הסבל הזה הבבלים עוסקים בתורה!

---

על הסיפור

עולא היה אמורא ארץ ישראלי שנהג להגיע לעיתים קרובות גם למרכז היהודי בבבל. באחד ממסעותיו הוא מגלה כי בבבל מוכרים תמרים עסיסיים במחיר נמוך ביותר. למראה השפע הזמין בזול, משמיע עולא דברי תוכחה וביקורת על כך שהבבליים אינם מקדישים את כל זמנם לתורה, שהרי אינם צריכים לעמול קשה לפרנסתם.
עולא אוכל מן התמרים ובלילה מגלה את המחיר – הוא סובל מכאבי בטן קשים הגורמים לו צער. לאחר ליל השימורים אומר עולא בפליאה – הסכינים כל כך זולות בבבל ובכל זאת הבבליים עוסקים בתורה?! המתוק הפך למר – התמרים הכאיבו לו כסכינים. עולא מגלה כי מחירם הכספי של התמרים אולי נמוך, אך לשפע יש מחירים משלו והוא נחווה כאלימות. החוויה וההתנסות האישית של עולא משנות את הפרספקטיבה שלו וגורמות לו להבין את המציאות שעימה מתמודדים אנשי בבבל ולהביט עליהם באופן פחות שיפוטי. תחילה הוא כועס עליהם שלמרות השפע הם אינם מתפנים לעיסוק בתורה, ואילו כעת הוא מתפעל מכך שהם מצליחים לעסוק בתורה למרות השפע.
הרמב"ם תיאר את ימות המשיח כימים המאופיינים בכך "שֶׁהַטּוֹבָה תִּהְיֶה מֻשְׁפַּעַת הַרְבֵּה", רווחה כלכלית שתאפשר פנאי לרבים לעסוק בלימוד וב'דעת ה" (רמב"ם, הלכות מלכים, יב ה). מאות שנים אחר כך, בשנת 1958, טבע הכלכלן ג'ון קנת גלבריית את המושג 'חברת השפע'. זוהי חברה שהמערכת הכלכלית שלה איתנה ומספקת לכל חבריה את צורכיהם החומריים, הן אלו החיוניים לקיום והן מותרות. על אף הציפייה כי חברת השפע תהיה מאושרת ונטולת בעיות, בפועל חברה זו מאופיינת בהתמודדות עם מגוון אתגרים ומשברים שלא היו מנת חלקם של הדורות הקודמים. באופן דומה, בני בבל היושבים על אדמה פורייה ושופעת מתמודדים עם אתגרים שונים מאלו של בני ארץ ישראל שאותם מייצג בסיפור עולא. שפע יכול להביא לפנאי ולרווחה כלכלית שיובילו לצמיחה אינטלקטואלית, אולם בפועל לעיתים קרובות השפע מביא עימו ניוון ושקיעה. על כן, כפי שמגלה עולא, מי שמצליח בתוך חברת שפע לעסוק גם בעולמות הרוח, ראוי להערכה.