למי שייכת רשות הרבים?
אדם אחד סיקל אבנים משדהו לשביל שברשות הרבים ולגלג על מי שמחה כנגדו. לימים נאלץ למכור את שדהו ומצא את עצמו נתקל באבנים
מעשה באדם אחד שהיה מסקל אבנים מהשדה שברשותו לרשות הרבים.
ראה אותו חסיד אחד ואמר לו: פוחז שכמותך! למה אתה מסקל משטח שלא שלך לשטח שלך?
לגלג אותו אדם על החסיד והמשיך במעשיו.
לימים נצרך אותו אדם למכור את שדהו והיה מהלך באותה רשות הרבים ונתקל באותן אבנים.
אמר לעצמו: יפה אמר לי אז אותו חסיד: "למה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך?".
למי שייכת רשות הרבים? לכאורה רשות הרבים היא שטח שלא שייך לאף אחד, ולכן בעל השדה מסקל לשם אבנים. החסיד רואה את מעשהו ומוחה במשפט מוזר שנראה הפוך מן המציאות: הוא שואל אותו למה הוא מסקל משטח שאינו שלו לשטח שלו. מכיוון שהמשפט נשמע תמוה האדם מלגלג על החסיד וממשיך במעשיו.
אלא שהמציאות מתהפכת. האדם הזה נאלץ למכור את שדהו ויום אחד מצא את עצמו הולך בשביל שאליו סיקל את האבנים ונתקל באותן אבנים שהוא עצמו פינה לשם. סיום הסיפור לא רק נוקם באדם שלא התחשב במרחב הציבורי, אלא גם מסביר את כוונתו של החסיד: השביל הוא רשות הרבים, הוא שייך לכולם ויישאר כך תמיד, ואילו השדה הוא רכוש פרטי, היום שלך ומחר אינו שלך.
