טלית שכולה תכלת
קורח מציג בפני משה שאלות, אבל למרות התשובות שהוא מקבל הוא נותר משוכנע שמשה לא ראוי להנהיג את העם
משה לימד את בני ישראל את מצוות ציצית והסביר שאחד מן הפתילים צריך להיות תכלת.
קפץ קורח ואמר למשה: טלית שכולה תכלת, האם היא פטורה מן הציצית?
אמר לו משה: הטלית חייבת בציצית.
השיב לו קורח: טלית שכולה תכלת אין פוטרת עצמה, וארבעה חוטי תכלת פוטרות אותה?
הוסיף קורח לשאול: בית מלא ספרים, האם יהיה פטור מן המזוזה?
אמר לו משה: הבית חייב במזוזה.
אמר לו קורח: כל התורה כולה – מאתים ושבעים וחמש פרשיות – אינה פוטרת את הבית, אבל פרשה אחת שבמזוזה פוטרת את הבית?
הוסיף קורח: דברים אלו לא נצטווית עליהם, ומליבך אתה בודה אותם.
מה ההבדל בין שאלה טובה ובין שאלה קנטרנית? כיצד אפשר להבחין בין מחלוקות שנובעות מאי הסכמה עניינית ובין מחלוקת שכל עניינה כוח ושררה?
לקורח יש תלונות וטענות נגד מנהיגי העם, משה ואהרון. הוא מתרעם על כך שכל הסמכויות נמצאות אצלם: "רַב־לָכֶם כִּי כָל־הָעֵדָה כֻּלָּם קְדֹשִׁים וּבְתוֹכָם יְהוָה וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל־קְהַל ה'" (במדבר טז, ג). המדרש מרחיב על הוויכוח בין קורח ומשה ומתאר מחלוקת עקרונית על תוקף התורה שמלמד משה.
לפי המדרש, לאחר שבני ישראלים מצטווים על הציצית, קורח מחליט לקנטר את משה. אפשר לומר שהשאלות שמציב קורח בפני משה הן שאלות הגיוניות ואפילו ראויות. מדוע טלית שכולה תכלת חייבת בתוספת של ארבעה חוטי תכלת? מדוע בית מלא ספרי תורה עדיין צריך מזוזה ובו מספר קטן של פסוקים? אפשר גם לחשוב על תשובות טובות ומעניינות לשאלות אלו.
אך כאשר משה עונה על שאלותיו של קורח, מתברר שקורח היה משוכנע מראש, עוד לפני שהציג את שאלותיו של משה, שמנהיגותו של משה לא לגיטימית, ושמשה המציא את התורה שהוא מלמד את בני ישראל.
כיצד יוכל משה להגן על מעמדו כמנהיג שנבחר על ידי האל, ועל התורה כמערכת בעלת היגיון פנימי כאשר השואל לא מוכן להיכנס איתו לדיאלוג?
חז"ל לומדים שהמחלוקת של קורח ועדתו עם משה ואהרן הייתה מחלוקת שלא לשם שמיים, כלומר שאין בכוונתה להגיע לעמק השווה או להידרש אל האמת, אלא כל כוונתה ליטול ממשה כוח ושררה, ולכן "אין סופה [של המחלוקת] להתקיים" (משנה אבות ה, ז).
