הסוכה שבכובע
הסוכה לא כשרה, אז מה? עגלון שרצה לקיים את מצוות אכילה בסוכה המציא פטנט מקורי - הוא הפך את כובעו לסוכה אישית זעירה.
פעם אחת, כאשר ישב הבעל שם טוב יחד עם תלמידיו בסוכתו, חייך לפתע ובת צחוק נראתה על פניו. כשראה כי תמהים התלמידים סיפר להם מה שאירע זה עתה:
"עגלון אחד נסע בדרך. רעב היה העגלון ולא מצא סוכה בה יוכל לאכול ולשבור את רעבונו. מה עשה? קרע את כובעו ועשה בו חור, את החור כיסה בענפים ובעלים כסכך, הניחו על ראשו ואכל. כך ישב לו תחת הסוכה שבנה בתוך כובעו. כשראו בשמים את מעשיו נעשה צחוק גדול ונתבטלו הרבה גזֵרות וצרות."
על פי ההלכה, הסוכה הזעירה שעשה העגלון אינה כשרה כלל, ואף על פי כן זכורה סוכתו לטובה.
הסיפור מכיל מוטיבים חסידיים חשובים: מעשה מגוחך או אסור הנעשה בתום לב של אדם פשוט וירא שמים ומבטל גזֵרות ועונשים, גם בשמים וגם על פני האדמה.
בשמחה ובצחוק שמעורר אדם כזה שותפים האדם ואלוהיו, וגם בשמים שמחים וצוחקים.
השמחה, אגב, היא מצווה הקשורה במיוחד לחג הסוכות.
נוסף לכך, הדימוי של סוכה בתוך הכובע יכול להתייחס לחשיבות של ההזדהות האישית של האדם עם הפעולה שהוא עושה. הסוכה בתוך הכובע מסמלת אולי את המודעות (הראש=המחשבה) וההזדהות הפנימית המלאה עם המעשה החיצוני.
