בעל המאזניים
על קברו של החנווני כתובה רק מילה אחת - "מאזניים". סיפור מופלא על הורדת גשם בזמן בצורת
סמוך לקברו של הרב חנניה כהן במרקש שבמרוקו עמד קברו של חנווני אחד שעל קברו נחרטו המילים "מאזניים". מדוע זכה חנווני פשוט להיקבר ליד רב גדול? ומה משמעות המילה "מאזניים" החרוטה על קברו?
באחד הימים סיפר זקן מקומי לבאי בית הקברות את סיפורו של החנווני.
מדי כמה שנים הייתה במרוקו שנת בצורת ומנהג היה בידי המוסלמים לפנות אל היהודים שיתפללו על ירידת גשמים. באחת השנים הקשות פנה מלך מרוקו אל הרב חנניה כהן בבקשה שיתפלל בעדם, ואף שהרב התפלל – הדבר לא הועיל. ניסה הרב חנניה בשנית – אך גם הפעם ללא הצלחה.
משראה שכך הדבר פנה הרב חנניה לעוזריו וביקשם שיקראו לחנווני של העיירה על מנת להוריד גשם. השליחים תמהו על בקשתו, "כבוד הרב, מה החנווני יכול לעזור לנו? והרי הוא איש פשוט?!" השיב להם הרב חנניה, "אל דאגה, כוחו רב לו להושיע אותנו". יצאו השליחים לדרכם כשהם ספקניים וביקשו מהחנווני בשם הרב שיתפלל על הורדת גשם. החנווני הופתע מן הפנייה והשיב "אני איש פשוט ולא רב חשוב, איני מבין כיצד תפילתי תסייע." השליחים היו נבוכים מהסיטואציה והשיבו "גם אנו איננו מבינים את הבקשה, אך הרב ביקש ואנו סמוכים ובטוחים שהוא יודע את אשר הוא עושה".
התפלל החנווני – אך גם כעת לא ירדו גשמים. הלך החנווני לחנותו ושב כשאבני המשקולות של המאזניים בידו. פנה ליושב במרומים ואמר "אבינו שבשמיים! אם פעם אחת רימיתי כששקלתי הסחורה לקונים – אל תוריד גשמים. אולם אם תמיד עשיתי ביושר ושקלתי כראוי – אנא הורד גשם." סיים החנווני את תפילתו בבכי מר, ואט אט נרטבו פניו מן הדמעות ומן הגשם שהחל לרדת. חזרו השליחים אל הרב כשהם רטובים עד לשד עצמותיהם.
המשורר אבן גבירול אמר שגשם הוא מכתבי ברכה שהאהוב שולח לאהובתו. הדימוי הזה ממחיש שבצורת היא לא רק משבר אקולוגי אלא גם נתק בין השמיים לארץ.
הסיפור מלמד על כוחו של האדם הפשוט להושיע את הציבור כולו. גם המעשה שבזכותו ירד הגשם אינו גבורה יוצאת דופן אלא מעשה שמשקף התנהלות מוסרית יומיומית. הסיפור מעצים את היושר במסחר כערך משמעותי ביותר הפותח שערי שמיים.
הסיפור אינו מושתת על הופעה מפתיעה, שהרי הרב מזמין בעצמו את החנווני להתפלל בעדם. נדמה כי יש בסיפור דינמיקה של הערכה ושיתוף. מלך מרוקו המוסלמי מכיר בכוחו של הרב היהודי להוריד גשמים, והרב, שאינו מצליח במלאכתו, מאמין בחנווני ומבקש ממנו להתפלל. מתברר שהאמון מוצדק, ובזכות יושרו מצליח האיש הפשוט להביא להורדת גשם לארץ.
