אלכסנדר מוקדון רוצה להיות אל
אלכסנדר מוקדון רוצה להתמנות לאל. יועציו ומקורביו מוצאים את הדרך להראות לו את חוסר ההיגיון שבמהלך
לאחר שאלכסנדר מוקדון כבש שטחים רבים בעולם הוא אמר לשריו ויועציו: אני רוצה שתעשוני אלוה ותשתחוו לי ותתפללו אליי. אמרו לו חכמיו ושריו: עדיין לא כבשת את עירו של אלוה הגדול ואת ביתו, ואתה רוצה שנעשה אותך אלוה?
מה עשה? הלך לירושלים, כבש אותה וכשחזר משם אמר לשריו ויועציו: עכשיו כשכבשתי את כל העולם ואת בית המקדש, עשו אותי אלוה. ישבו לפניו טובי החכמים וחשבו איך להשיב לו.
ענה לו האחד: אי אפשר להמליך מלך בתוך ארמונו של מלך אחר, והשמיים והארץ של הקב"ה הם. צא מחוץ לשמיים ונעשה אותך אלוה.
ענה השני ואמר: מכיוון שאתה לא בראת את השמיים והארץ, אין אתה יכול להיות אלוה.
ענה השלישי ואמר: אשיב לך בפעם אחרת, כעת אני טרוד. שאל המלך: במה אתה טרוד? אמר החכם: יש בים ספינה וכל רכושי נמצא בתוכה והיא עומדת לטבוע. אמר לו המלך: רצונך שאשלח ספינות להציל את ספינתך? אמר החכם: גם ספינותיך עלולות לטבוע, אני מעדיף
שתשלח לשם מעט רוח שתציל את הספינה. אמר לו המלך: מאין לי רוח? אמר החכם: רוח אין לך ואיך תתגאה להיות אלוה?
מיד קם המלך מכיסאו סר וזועף. אמרה לו אשתו: מדוע התייעצת עם חבר החכמים? הרי אתה מלך ועשיר ותוכל לעשות כל רצונך. אם אתה רוצה אתן לך עצה טובה מכולם: אם אתה אלוה, אין זה מכבודך שיהיה בידיך פיקדון השייך לאלוה אחר. החזר את הפיקדון לאלוה שאתה רוצה למרוד בו – ואז תעשה את עצמך אלוה. אמר לה: איזה פיקדון יש לו אצלי?' אמרה לו: הנפש שלך. אמר לה: ואם תצא נפשי איזו תקווה תהיה בי עוד? אמרה לו: בנפש שלך אינך מושל, ואתה רוצה לעשות את עצמך אלוה? באותה שעה התבייש אלכסנדר וזנח את המחשבה להיות לאלוה.
אלכסנדר מוקדון רוצה להתמנות לאל. יועציו ומקורביו מוצאים את הדרך להראות לו את חוסר ההיגיון שבמהלךאלכסנדר מוקדון רוצה להתמנות לאל. יועציו ומקורביו מוצאים את הדרך להראות לו את חוסר ההיגיון שבמהלך
בעולם העתיק היה מקובל להתייחס למלכים כאל אלים.
(האימפרטור הרומי למשל, יוליוס קיסר, שחי כ-250 שנים אחרי אלכסנדר מוקדון נחשב אחרי מותו לאל)
דמותו של אלכסנדר מוקדון שכיבושיו יצרו אימפריה יוונית עצומה שימשה מְספרים יהודים רבים לתיאור מגבלות הכוח. למרות שגיבור הסיפור הוא אלכסנדר מוקדון, הנחות היסוד של כל הדמויות בסיפור הן של האמונה היהודית, והם גם מביאים פסוקים כדי להוכיח את טענותיהם, ומתייחסים לירושלים כאל עירו של בורא העולם.
האופי הקומי של הסיפור נובע מכך שרוב יועציו של אלכסנדר אינם מעזים להתנגד לדבריו באופן חזיתי ולומר לו שבקשתו איננה סבירה. למראית עין הם מקבלים את טענתו לאלוהות וכך חושפים את הפער בין כוחו האדיר לבין חוסר היכולת שלו לשלוט ברוחות או להמשיך לקוות למשהו אחרי שיחזיר את נפשו לבורא.
