אבן של עבודה זרה בכותל
מספרים שבתוך הכותל המערבי משובצת אבן אחת ששימשה לעבודה זרה, ועד שלא יוציאו אותה לא תבוא הגאולה. האם אפשר להוציאה משם?
בין אבני הכותל המערבי הייתה אבן אחת ששימשה פעם לעבודה זרה, האמינו היהודים כי כל זמן שהיא תישאר משובצת בכותל לא תבוא הגאולה. אולם איש לא ידע איזו אבן זו ואיפה בדיוק מקומה.
פעם הגיע לירושלים צעיר מסתורי מארץ רחוקה. הוא דיבר בשלוש לשונות – לשון הקודש, הודית וערבית – והציג את עצמו כדוד משבט ראובן. הוא טען שהוא יודע את השם הקדוש שצריך להגות כדי להוציא את האבן המעכבת את הגאולה.
הלכו חכמי ירושלים עם דוד הראובני, הצעיר המסתורי, אל הכותל המערבי, אך כשהגיעו לשם, נפלה לפתע על כולם תרדמה גדולה, וכאשר התעוררו לא מצאו את השליח. הרימו חכמי ירושלים את קולם בבכי כי ידעו שטרם הגיעה השעה והישועה מבוששת לבוא.
האם יש דרך פשוטה להביא את הגאולה ולשים קץ לכל הצרות?
בתחילת הסיפור נראה שהבאת הגאולה תלויה בבעיה טכנית שניתנת לפתרון, ונמצא גם האדם שיטען שהפתרון נמצא בידיו. אלא שהפתרון המוצע נמנע בדרך פלא, שגורמת לשומעי וקוראי הסיפור לחשוב: האם אומנם יכול להיות פתרון טכני שיביא את הגאולה לכל בעיות העולם?
התנגדות לפתרון מאגי, פתרון קסם שיביא את הגאולה, נמצא גם בסיפור המעשה הנורא מרבי יוסף דלה ריינה. אולם בעוד הסיפור על רבי יוסף דלה ריינה מציע מלחמה של כוחות הקודש בכוחות הרוע והשטן, הרי שבסיפור שלפנינו האתגר מוצג כזיהוי של נקודת תורפה בקודש עצמו: בלב המקום של עבודת הקודש, הכותל המערבי, נמצא חפץ שמקורו בעבודה זרה. האתגר הוא אפוא להכיר, לזהות את האבן הזאת. אלא שהניסיון לעשות זאת מוביל לאובדן הכרה, לשינה, שבסופה מתגלה שהאיש המסתורי שהציע לגלות את האבן נעלם כחלום יעוף. בכך מציע הסיפור שהבעיה שמציע הראובני, משיח שקר, לפתור, היא בעיה לא פתירה במהותה, לפחות לא בקיצורי דרך, ואין מנוס מלתקן את העולם לאט לאט.
