שער וניצחון
הרב חיים דוד הלוי טוען שניצחון אינו נבחן בשדה הקרב אלא בשדה הרוח. למרות שהרומאים ניצחו את היהודים, הרי שהעם היהודי ניצח בהיצמדותו למסורת לאורך אלפי שנים
שער טיטוס הוקם לאחר הניצחון של הרומאים על היהודים במרד הגדול. בשער ישנו תבליט המתאר תהלוכת שבויים הנושאים לרומא את כלי המקדש, ובהם המנורה, שולחן לחם הפנים והחצוצרות.
הרב חיים דוד הלוי ביקר ברומא והגיע לשער הניצחון. המדריך האיטלקי סיפר בהתרברבות שהשער מסמל את ניצחונם של אבותיו על העם היהודי.
בתגובה שאל אותו הרב חיים דוד הלוי: "היכן הרומאים והיכן היהודים היום? אז מי באמת ניצח בסוף?" המדריך האיטלקי חשב מעט ואמר "אתה צודק! היהודים שמרו על המסורת שלהם ואנחנו כבר משהו אחר. לנו נשאר רק השער".
זהו סיפור פולמוסי, ואף שהטונים בו אינם גבוהים הרי שיש בו עימות בין שתי תרבויות. שער הניצחון מנציח את ניצחון הרומאים על ירושלים שהחריבו את המקדש השני, הגלו רבים ואף לקחו בשבי את כלי המקדש. לשם הנצחת גבורת הרומאים נבנה שער טיטוס ברומא ובו תבליט המתאר את תהלוכת הגולים וכלי המקדש מירושלים לרומא. התבליט הפך סמל למשבר שפקד את עם ישראל והמחיש את גדולתה של רומא.
והינה אלפיים שנה אחר כך נפגשים הרב היהודי והמדריך האיטלקי ומקיימים קרב מילולי, אך הפעם בן רומא מודה בניצחונה של ירושלים. השער אומנם עומד על מקומו יציב ורב רושם, אך תרבות רומא חלפה לה, והאיטלקי של היום כבר אינו רומאי. לעומתו היהודי נותר ביהדותו, שלבטח עברה גלגולים רבים, אך היסוד בה שרד אלפיים שנה.
הרב חיים דוד הלוי מבליט את התופעה הייחודית ההיסטורית של עם עתיק שממשיך לפעול לאורך אלפי שנים, ובכך הוא מגדיר מחדש את המושג ניצחון. לא הכרעת גייסות ושריון בשדה הקרב, אלא
ניצחון הרוח הכולל שמירה על המטען התרבותי הייחודי לאורך שנות דור.
