קשה זיווגם
איור: מנחם הלברשטט
סיפורי חז״ל

קשה זיווגם

כישלונו המוחץ של ניסוי חברתי מוכיח כי התאמה בין בני זוג היא עסק סבוך, המצריך את כוחותיו האדירים של אלוהים עצמו

הסיפור

שאלה מטרונה (אצילה רומאית) אחת את רבי יוסי בן חלפתא:
בכמה ימים ברא הקדוש ברוך הוא את עולמו?
אמר לה: בשישה ימים.
אמרה לו: ומאותה שעה ועד היום מה הוא עושה?
אמר לה: הקדוש ברוך הוא יושב ומזווג זיווגים. בתו של פלוני לפלוני; אשתו של פלוני לפלוני; ממונו של פלוני לפלוני.
אמר לו: זוהי אומנותו?! אף אני יכולה לעשות כך!
כך וכך עבדים וכך וכך שפחות יש לי, בשעה קלה אני יכולה לזווגם זה עם זה.
אמר לה רבי יוסי: אם קלה בעינייך משימה זו, קשה היא לפני הקדוש ברוך הוא כקריעת ים סוף.
הלך לו רבי יוסי בן חלפתא.
מה עשתה אותה אישה?
לקחה אלף עבדים ואלף שפחות, העמידה אותן שורות שורות, גברים מול נשים, ואמרה להם:
ישא פלוני את פלונית, ופלונית תינשא לפלוני.
השאירה אותם האישה למשך הלילה להזדווג זה לזו.
בבוקר שלמחרת באו אליה חבורת עבדים ושפחות כשזה ראשו פצוע, זה עינו שמוטה, זה רגלו שבורה.
שאלה אותם: מה קרה לכם?
אמרו לה: זו אמרה איני רוצה את זה, וזה אמר איני רוצה את זו.
מייד שלחה והביאה את רבי יוסי. אמרה לו: אין אלוה כאלוהיכם, אמת היא תורתכם, נאה ומשובחת היא, יפה אמרת.
אמר: לא כך אמרתי לך? אם קלה היא בעינייך, קשה היא לפני הקדוש ברוך הוא כקריעת ים סוף.
וזהו שכתוב בספר תהלים: 'אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת' (תהלים סח, ז): הושבת היחידים בביתם הזוגי – שקולה להוצאת האסירים מבית העבדים.


על הסיפור

בחירתם של שני בני אנוש לחיות את חייהם כזוג היא ברורה מאליה עבור מרבית בני האדם לאורך ההיסטוריה, ועשויה להיתפס כעניין 'טבעי' ופשוט. אך סיפור זה מנכיח באופן הומוריסטי את האמת העמוקה – בחירה זו היא אחת התופעות המופלאות והבלתי סבירות ביותר בעולם כולו.
הסיפור נפתח ב'מלכודת' שטומנת המטרונה, האצילה הרומית, לרבי יוסי בן חלפתא: אם לאחר ששת ימי הבריאה אלוהים כבר אינו עסוק ביצירה, והוא העביר למעשה ליצוריו את היכולת ליצור חיים חדשים ולהמשיך את תהליך הבריאה – מה נותר לאלוהים עצמו לעשות? הרי בתככים ומזימות, כמו שעושים חבורת האלים הרומיים, ודאי שאלוהים בודד שכזה אינו יכול לעסוק!
רבי יוסי מבין את העוקץ שטמון בשאלה זו, ומבהיר למטרונה כי אלוהים אומנם נתן ליצוריו את כוח היצירה וההולדה, אך הבריאה עודנה נזקקת לו עבור הזיווג, האיחוד של שני בני אנוש – ההכרחי ליצירת חיים חדשים בעולם שהוא ברא. המטרונית אינה מתרשמת מתשובתו של רבי יוסי: לעומת מעשה הבריאה הנשגב, נדמה הזיווג כמעשה טכני ופשוט בעליל. מדוע נזקק האל לבזבז את זמנו היקר על הצמדת שני בני אנוש זה לזה?
הניסוי הכושל שעורכת המטרונית בעבדיה – על תוצאותיו המשעשעות, מנכיח את חוסר ההבנה העמוק של המטרונית. מתברר כי יכולתם של שני בני אדם – שלכל אחד מהם שלל רצונות משלו ושלל חולשות משלו – לחיות זה לצד זה, היא נס לא פחות גדול ממעשה הבריאה. בניגוד למטרונה שניסתה להפעיל על העבדים את שליטתה, הפעולה האלוהית קשורה דווקא בהוצאת האדם מתודעה של עבדות – 'מוציא אסירים בכושרות', ודווקא החופש שמעניק לו האל הוא זה שמאפשר את כניסתו של האדם למרחב הזוגי של הבית – 'מושיב יחידים ביתה'. במובן הזה, כישלונה של המטרונה מגיע מן הניסיון שלה לשלוט בבחירותיהם של עבדיה, ניסיון שנענה במפגש עם הרצון האנושי החופשי והפרוע. מהלך דומה מתבטא בדימוי הזיווג לקריעת ים סוף: האתגר שבחיבור שני בני אדם קשור דווקא בקריעתם, ביכולת של כל אחד מהם לעמוד כבן חורין בפני עצמו.
כוחו האדיר של אלוהים בעולם מתבטא אפוא לא בגלוי, אלא בתוך החלל הסמוי ועדיין מתרחש בו הקשר האינטימי בין בני זוג. אם ברצוננו למצוא אותו, עלינו לחפש באותו מוסד מופלא, המאפשר לנו איכשהו, למרות הכול, לחיות זה לצד זה.

סיפורים שעשויים לעניין אותך