פעמיים צדקה
למה החכם הבוכרי נתן צדקה פעמיים לאותו אדם?
סיפר חכם ניסים הכהן רבין: פעם אחת ישבתי לשוחח עם אחד מגדולי הדור והינה הגיע איש עני לבקש צדקה. העני סיפר לרב על קשייו הכלכליים המרובים, והרב האזין לדבריו ובמאור פנים נתן לו נדבה הגונה. העני הודה על התרומה והחל לצאת מן החדר, אולם רגע לפני שאחז בידית הדלת קרא לו הרב לשוב אליו.
מששב על עקביו הפתיע אותו הרב ונתן לו נדבה נוספת. שאלו העני המופתע: "הרב הרי כבר נתן לי צדקה?", השיב לו הרב: "בתחילה כאבתי את כאבך ולכן נתתי לך נדבה. אולם כשיצאת לדרכך חשבתי שחוץ מזה יש חובה לתת צדקה – לכן נתתי לך בשנית והפעם לשם מצווה". והוסיף הרב רבין: "וזהו שאמר: 'נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ' (דברים טו, י) – שתי פעמים'".
מדוע אדם נותן צדקה? ישנו רגש של רחמים ורצון לסייע לאדם בצרה. הרב ניסים הכהן רבין מספר שראה במו עיניו את אחד מגדולי הדור לא מסתפק במניע הזה, ומבקש להעניק צדקה נוספת לאותו עני, והפעם כמצווה וכחובה דתית.
הרב מתגלה כאיש בעל מודעות עצמית גבוהה, ובעל יכולת להגיב בזמן אמת לרגשות העולים בקרבו. בתחילה מתן הצדקה נועד להדחיק רגש שלילי ("לא יכולתי לראותך בצערך"), ואילו הנתינה השנייה נבעה מתוך רצון חיובי להיטיב את מצבו של העני (מצווה).
הרב אינו מסתפק במעשה הספונטני, אלא מבקש לקיים גם את החובה והמצווה שאינן תלויות בטוב ליבו של האדם אלא מחייבות אותו בצדקה גם אם לא מתעוררים בו רחמים גדולים.
