סוס התפילה
מדוע נוהג ר' שלום מפרוהוביטש לצאת לרכיבה על סוסו לפני תפילת שחרית, ולא מכין את עצמו אליה בעזרת ספרו של האר"י?
לפני תפילת שחרית נוהג היה רבי שלום מפּרוֹהוֹביטש לצאת לטיול באוויר הצח כשהוא רוכב על סוסו. באותם הימים התגורר ר' שלום סמוך לרבי הזקן, רבי נחום מטשֶרנוֹבּיל, שהיה סבא של אשתו.
פעם אחת שאל ר' נחום את ר' שלום הצעיר: "אמור לי, האם זו הדרך הנכונה להתכונן לתפילה? בן-תורה צעיר שכמוך צריך לעיין לפני התפילה בספר 'עץ חיים' של האר"י הקדוש, ובכך להכין את עצמו לתפילת השחר!"
ענה לו רבי שלום: "אמשול לך משל. מעשה בצייר שביקר בארמון המלכות וצייר את יופיו והדרו של הארמון. והיה הצייר הולך ממקום למקום ומבקש למכור את הציורים שהכין.
פעם אחת הגיע אל אחד משרי המלכות וביקש למכור לו מציוריו.
אמר לו השר: 'ציורים אלה נאים וראויים לאזרחים הפשוטים, אבל אני נמצא בארמון המלוכה דרך קבע ורואה את יופיו מדי יום, אני לא צריך ציורים כדי להכיר את ארמון המלך'.
כך גם הספר 'עץ חיים' " – אמר ר' שלום – "אינו אלא ציור ותיאור של העולמות העליונים. טוב וראוי הוא למי שאינו מכירם, אך אני אינני צריך לכך".
מנהגו של ר' שלום לטייל ברכיבה על סוסו לפני התפילה מעורר תמיהה אצל חותנו הזקן. ראשית, על פי ההלכה אין ראוי לעסוק בדברים המסיחים את הדעת לפני תפילת השחר. בנוסף, החסידים נוהגים להכין את עצמם לתפילה בדרכים שונות כדי להתפלל במלוא תשומת הלב והדעת. אחת הדרכים היא לעסוק בלימוד תורה ואף בקבלה, למשל בספר "עץ חיים" – הספר המקיף ביותר העוסק בתורתו של האר"י, רבי יצחק לוריא. החתן הצעיר לא רק שאינו לומד תורה לפני התפילה, אלא גם עוסק בדבר הנראה כהיסח דעת מהתפילה.
ר' שלום ממשיל משל, ובאמצעותו הוא מסביר כי ההכנה לתפילה נועדה למי שזקוק לתיווך של ספרים ולתיאורים חיצוניים כדי לחוות כראוי את התפילה, ומי שחווה את התפילה באופן בלתי אמצעי כמוהו, לא זקוק להכנה כזאת – כשם שמי שנמצא בארמון ממש לא זקוק לתמונה מצוירת שלו.
ר' שלום מהווה דוגמה לרעיון חסידי יסודי, ולפיו ניתן לחוות את הדברים עצמם גם בלי למידה מאומצת. מתוך תודעה כזו, ייתכן שעבור ר' שלום גם הטיול על גב הסוס אינו מנוגד לתפילה ולקשר עם הבורא. מעשה זה הוא הדבר שיש לעשותו והוא אינו אמצעי למטרה אחרת.
