מלאך המוות סנדק
אב טרי ונרגש מחפש את האיש הישר ביותר בעולם כדי שייתן שֵׁם לבנו וכך לומד על טיבם של המוות, הצדק וטבעו של האדם
לפני הרבה שנים, בארץ רחוקה מאוד, חי זוג מאושר. אולם אושרם לא היה שלם משום שלא היו להם ילדים. אחרי הרבה שנים פתאום הרתה האישה וילדה בן. האב הנרגש החליט שמי שייתן בן לשמו יהיה האדם הישר ביותר בעולם, ויצא לחפש מי הוא.
בדרכו פגש איש זקן ששאל אותו למעשיו. כשסיפר האב שהוא מחפש איש ישר שייתן שם לבנו, אמר הזקן שהוא מוכן לעמוד במשימה.
מי אתה? שאל האב, והזקן השיב – אני הוא האלוהים.
חשב האב וענה: אתה לא ישר. לאחד אתה נותן עושר ולשני צער – אחד בריא ואחד חולה – אינך ישר משום שאין בעולמך צדק.
המשיך האב בדרכו ופגש איש אחר הנושא מפתחות. שאל אותו האב: מי אתה? ענה האדם: אני שומר על שערי גן העדן והגיהנום ואני מוכן לתת שם לבנך.
סירב האב ואמר: גם אתה אינך ישר – אתה מכניס את מי שאתה רוצה לגן עדן ואת מי שאתה רוצה – לגיהינום.
המשיך בדרכו ופגש אישה זקנה שעונה על מקל, שאמרה לו: אני מוכנה לתת שם לבנך.
מי את? שאל האיש.
אני המוות, ענתה הזקנה.
חשב האיש ואמר: אכן את את צודקת וישרה. כשבא הרגע אינך מתחשבת בזקן, בצדיק, בחולה או בבריא. כשמגיע הזמן למות את הורגת את החיים בן רגע. את הראויה לתת שם לבני.
לאחר שהזקנה נתנה לילד את שמו, היא גילתה לאיש סוד שיעשה אותו עשיר. כשתראה איש חולה, אמרה, אמור לו שאתה יכול לרפאו. אם תראה אותי עומדת ליד ראשו, דע שהוא יבריא, ואם תראה אותי לרגליו – דע שהוא ימות. כך תוכל לספר לאנשים אם הם יבריאו או לא – והם ישלמו לך כסף רב.
לא עבר זמן רב והאיש נעשה מפורסם ומכובד בסביבה ועשיר גדול. כשמישהו היה חולה, רצו להזינו על מנת לשמוע אם קרוב קיצו.
השנים עברו והאיש והמוות נשארו ידידים. יום אחד גילתה המוות לאיש את סוד החיים הכמוס. הם נכנסו לחדר רחב ובו אלפי פתילים בוערים בגדלים שונים, והזקנה הסבירה לאיש שכאורך הפתיל כך אורך חיי האדם שהפתיל שייך לו. שאל האיש: של מי הנר הגדול הזה שמפיץ אור רב? ענתה הזקנה: של בנך. ושל מי האור הדועך הזה? שאל שנית – זהו האור שלך, ענתה הזקנה. התחנן האיש בפני הזקנה שתיקח קצת אור מבנו ותעביר אליו, אך היא היא סירבה בתוקף והזכירה לאיש את יושרה הנדיר, שבגללו בחר אותה הוא עצמו לתת שם לבנו.
חזר האיש עצוב לביתו, אבל בכל זאת היה מאושר שלא טעה בבחירתו ומצא את האדם הישר. וכך חיכה למותו.
האם האדם יכול לגבור על פחד המוות שלו?
אב טרי ונרגש מחפש את האדם הישר בעולם שייתן שם לבנו, ומוצא את המוות כגורם הישר ביותר בעולם, הגורל שאין שוחד שיכול למלט את האדם ממנו. אולם לקראת מותו הוא נאלץ להתמודד עם יושרו של המוות, שלמרות חברותם לא מסכים להאריך את ימי חייו.
האב מוצג כאדם ישר שלא חוסך ביקורת לא מפני האל בכבודו ובעצמו ולא מפני השומר של גן העדן והגיהנום, ונראה שהוא רודף צדק חסר פחד.
האב מרוויח רבות מהעסקה עם המוות – הוא מתעשר ובנו זוכה לחיים ארוכים, אולם לקראת סוף חייו מתגלה האב כמי שפחד המוות גובר אפילו על נטייתו הטבעית לצדק. בסופו של דבר, מול פחד המוות הוא אינו אידיאליסט אלא אופורטוניסט שרוצה לחמוק מהמוות – אפילו במחיר של פגיעה בבנו.
הסיפור מראה שגם האדם הצדיק ביותר, ששואף לחיי צדק מאוזנים, יתקשה להיות בעל ערכים ניטרליים כשהוא עומד בפני מותו.
