כרטיס ביקור
עד כמה הורים אחראים על מעשי ילדיהם? חכם עזרא בר נתן מתמודד עם העובדה שילדיו לא הולכים בדרכו בעזרת משל מחוכם.
הרב עזרא בר נתן היה מן המתמידים בלימוד התורה עוד בחאלב שבסוריה, ואחר כך בישיבת פורת יוסף שבירושלים.
פעם אמר לו איש אחד "יפה כוחך בתורה! אך מה עם הילדים?!" השיב לו חכם עזרא בשאלה "ומה עם הילדים?" ענה לו האיש "אבל ילדיך אינם שומרי מצוות כמוך?!"
השיב לו חכם עזרא "משל למה הדבר דומה? לאיש שהתארח במלון ואינו יוצא ממנו במשך ימים ולילות. שאל אותו מנהל המלון "מדוע אינך יוצא לטייל בעירנו היפה?" השיב האורח "חושש אני שמא אטעה בדרך ואשכח את הדרך למלון". ענה לו מנהל המלון "מה הבעיה? אתן לך כרטיס ביקור וכך תוכל לטייל בעירנו היפה, ובכל פעם שתחפש את דרכך, הסתכל בכרטיס ותדע את דרכך חזרה."
חייך חכם עזרא ואמר: "אני נתתי לילדיי את כרטיס הביקור של המסורת והם כעת מטיילים בעיר היפה, כשירצו לשוב – הכרטיס בידם".
כל הורה רוצה שילדיו ילכו בדרכו ויפעלו על פי עולם הערכים שבו הוא מאמין. הסיפור עוסק בעצם בשאלה מה הגבול האחריות של הורה על ילדיו? כיצד עליו להגיב כשאינם הולכים בדרכו?
החבר לשיחה סובר כי חכם עזרא נכשל משום שילדיו לא שמרו על המסורת, אך חכם עזרא רואה את הדברים אחרת. הוא מקבל את המציאות כמות שהיא, ומבין שילדיו צריכים לבחור בעצמם את דרכם. הוא אף מבין לליבם של ילדיו הבוחרים לטייל ב'עיר היפה' כשהוא עצמו נותר כמעין עוגן השומר על המסורת. מבין דבריו מבצבצת התקווה שאולי בעתיד ילכו בדרכו.
אם כך, מה תפקידם של ההורים? האם תפקידם רק להכיל ולקבל את ילדיהם? לדברי חכם עזרא, תפקיד ההורים הוא להנחות ולהדריך את ילדיהם, אך במקביל להניח להם לבחור את דרכם שלהם.
חכם עזרא מסביר זאת בעזרת משל מחוכם שלפיו הערכים שהנחיל הם כמו כרטיס ביקור הנמצא בכיסו של ילדו בעת שהוא בוחר לו את דרכו שלו. הוא מקבל את העובדה שהם בחרו לטייל על פי המשל ב"עיר היפה", שכן הוא עשה את שלו כשהעביר להם את המסורת.
בדבריו הוא מנטרל את הטענה שרק אם ילדיו ילכו בדרכיו – הדבר ייחשב להצלחה, על ידי כך שהוא מחליף את השאלה מה בחר הילד לקבל מהוריו, בשאלה מהם הערכים שביקשו ההורים להנחיל לילד.
