כל עוד הנר דולק אפשר ליצור
הרב שמחה אפרתי לא מתייאש ובגיל שמונים וחמש הוא מוציא ספר. לשם כך הוא הולך להתרים את נשיא המדינה זלמן שז"ר.
במשך שנים רבות ייחל הרב שמחה אפרתי לעלות לארץ ישראל. והנה הגיע היום, וזכה להגשים את חלומו. בקהילתו באפגניסטאן שימש הרב שמחה כשוחט, והתפרנס ממלאכה זו, אך בארץ לא נמצאה לו עבודה רבה בשחיטה.
כאשר הציעו לו לעבוד בבניין, לא זו בלבד שלא סירב אף שמדובר בעבודה קשה, אלא ראה בכך זכות להתפרנס מיגיע כפיו ולבנות את ארץ ישראל בידיו ממש.
הרב עבד קשה לפרנסתו אך לא שכח את תורתו, וגם לא את דרשותיו שהיה דורש ברבים באפגניסטן. מידי פעם היה רושם את חידושיו, דרשותיו ודברי התורה שהיו שגורים על לשונו שנים רבות. אולם אפילו מחברת שבה יוכל לרשום אותם לא הייתה לו. לכן צירף פתק לפתק, ודף לדף ועם הזמן הצטרפו כל אלה לדפים רבים.
לאחר שנים רבות החליט להוציא את חידושיו לאור עולם אך כסף לשם כך לא היה לו. אלא שהרב אפרתי לא נרתע מהקשיים ולא גנז את חלומו. אמנם כבר היה זקן בן שמונים וחמש! כוחותיו לא עמדו לו כבעבר ובני משפחתו אף ניסו להניאו מהרעיון להוציא את ספרו, אולם אמונתו הייתה גדולה ובלי להתבייש החל מכתת רגליו מאדם לאדם ובפיו בקשה היוצאת מן הלב: 'רוצה אני להדפיס את חידושיי, התרצו לקחת חלק בזכות זו?'
הרב שמחה לא הסתפק בגיוס הכסף מבני משפחתו וקרוביו והלך בלי חשש גם לנדיבי עם ואפילו העז ופנה לנשיא המדינה זלמן שז"ר שתרם לו מכספו. לבסוף, זכה להשלים את הכסף שהיה דרוש לו, וספרו נדפס ויצא לאור, וביום הוצאת ספרו עשה יום טוב לאוהביו.
אולם ממש לאחר יציאת ספרו החלו מחלותיו להכביד עליו, אך הוא שמח בשמחת ספרו וחילק אותו ברבים חינם אין כסף. עשרה חודשים בלבד לאחר צאת ספרו – החזיר את נשמתו לבורא עולם.
נראה שרצונו של הרב שמחה אפרתי רגע לפני מותו היה להשאיר אחריו את מורשתו. תשוקתו להוציא את ספרו היה כה עזה ופתק לפתק, דף לדף, נאספו במסירות גדולה. אמנם, בגלל קשיי החיים השונים החלום מעולם לא יצא אל הפועל. לרב אפרתי היו את כל הסיבות מדוע לא להוציא את הספר: גילו המופלג, המצב הבריאותי המורכב, העיכוב שגם כך היה כל השנים, בני משפחתו שהניאו אותו מכך ובעיקר החוסר בממון הדרוש לשם כך.
על פניו בהסתכלות שטחית בני משפחתו צדקו, הרב אפרתי באמת היה חולה ונפטר כשנה לאחר הוצאת ספרו וניתן לומר שרק ב'מזל' וברגע האחרון הוא הצליח להוציא את ספרו. אך בהסתכלות פנימית ועמוקה יותר אין זה מזל ואין זה רגע אחרון כי אם מוטיציה גבוהה להשאיר אחריו את תמצית חייו, את יצירתו אשר עמל עליה שנים רבות והתקבצה בפיסות נייר קטנות אותן אסף במשך השנים.
על כל הבעיות הוא מתגבר, והדבר המפליא ביותר הוא שאת המכשול האחרון של הכסף הוא פותר בעזרת תעוזה שהייתה לו לפנות לנדיבים ועשירים ללא כל בושה. בשיא המסע לגיוס הכספים, הוא מגיע אף לנשיאה השלישי של מדינת ישראל – הנשיא זלמן שז"ר. בסוף הספר הספר הוא אף מקדיש לנשיא הקדשת תודה מרשימה.
המוטיבציה והאמונה של הרב אפרתי הם שעזרה לו להתגבר על כל מכשול ובעיקר על כל בושה ולממש את החלום שלו גם בגילו המופלג.
