יד ושם לטרומפלדור
מה לאזכרה לטרומפלדור ולקורס אקדמי? הרב פרופ' עזרא ציון מלמד-כהן, מבקש לשלב לימוד תורה מסורתי, אקדמיה וציונות
ראש חודש אדר חלף עבר ופורים עמד בפתח, והינה נכנס אל כיתת הלימוד באוניברסיטה הרב פרופ' עזרא ציון מלמד-הכהן כדי להעביר שיעור בקורס על פרשני המקרא.
הרב ע"צ מלמד נכנס לכיתה במלוא הדרת פניו, אך הוא לא פתח בהרצאת דבריו כפי שעשה בכל פעם, אלא ביקש מן הסטודנטים לעמוד והכריז "היום י"א באדר – יום נפילת תל חי ומותם של גיבורי התהילה".
הוא החל לקרוא הספד מרגש על טרומפלדור וחבריו וחתם בקדיש, ורק אז הכריז "כעת ניתן להתחיל בהרצאה".
התנועה הציונית הייתה תנועה מהפכנית ורבים מתומכיה ראו בה תפיסת עולם המנוגדת לעולם הדתי. הם ביקשו להתנתק מן הגלות וליצור בארץ ישראל יהודי חדש, לוחם, איש אדמה ועמל המשוחרר מכבלי המסורת. בתגובה לציונות יהודים רבים, בעיקר באירופה, התנגדו לה והתאגדו תחת מסגרות פוליטיות ודתיות אלטרנטיביות.
לעומתם, רוב רובם של חכמי המזרח תמכו בתנועה הציונית על אף היותה תנועה חילונית, ואף הצטרפו למפעל הציוני. אחד מהם היה הרב עזרא ציון מלמד-הכהן.
יוסף טרומפלדור היה לוחם שנודע באומץ ליבו במלחמת יפן-רוסיה שבה איבד את ידו, ומאוחר יותר במסגרת הגדודים העבריים במלחמת העולם הראשונה, ואף היה מחלוצי ההתיישבות השיתופית. לאחר מותו בקרב בתל חי, לצד חברים נוספים, ירד אבל כבד על היישוב היהודי, וטרומפלדור הפך לסמל ציוני. מאז מקובל לציין את תאריך נפילתו בקרב.
הרב פרופ' עזרא ציון מלמד-הכהן, שעלה לארץ משיראז שבאיראן, אינו רואה סתירה בין נאמנות למסורת לבין תמיכה בציונות ומבקש לחבר ביניהם בעזרת תפילת אזכרה למותו של גיבור מלחמה. כרב הוא מבטא את יחסו המכבד בעזרת טקס האזכרה הדתי אך הוא מייחד אותו לאדם שאינו בהכרח קרוב למסורת. הוא מקיים את הטקס באוניברסיטה ולא בבית הכנסת, שכן עולמו הדתי אינו תחוּם רק למקום התפילה אלא רלוונטי לכל מרחבי החיים.
הרב מרגיש שתפקידו כמרצה הוא לחבר בין העולמות, ומבחינה זו גם סיפור חייו שלו כפרופ' ורב מבטא שילוב עולמות של אקדמיה ורבנות. השילוב הזה ניכר באזכרה שהתקיימה ביום השלושים לפטירתו של הרב מלמד עצמו, כאשר הספידו אותו ארבעה אנשים שונים וכל אחד הביא צד אחר באישיותו: פרופ' לתלמוד, חבר בית הכנסת שבו הוא שימש רב, פרופ' מהאקדמיה ללשון העברית, ויו"ר ועד הסוחרים בשוק מחנה יהודה.
