הלב מסלסל בשיר
בחור צעיר קורא את שיר השירים אך ליבו מחפש אהבה, ואביו יודע לשמוע מבין לשורות. שיר השירים כמדרש הלב
כמנהג ישראל קראו רבי חזקיה הכהן רבין, הרב הראשי בבוכרה, ובנו יהודה (שלימים יהיה רבה הראשי של יהדות בוכרה בארץ ישראל) את שיר השירים. כשהגיע יהודה לפסוק "עַל מִשְׁכָּבִי בַּלֵּילוֹת בִּקַּשְׁתִּי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי, בִּקַּשְׁתִּיו וְלֹא מְצָאתִיו" (שיר השירים ג, א) סלסל הנער בקולו מבלי משים.
עצר אותו אביו רבי חזקיה וביקשו: "יהודה בני, קרא את הפסוק שנית". הנער חשב שאולי שגה בקריאת הפסוק ולכן חזר וקרא אותו שוב בסלסול.
שאל האב: "יהודה בני, מדוע סלסלת דווקא בפסוק זה?" הבן לא ידע מה להשיב והאב המשיך, "הבנתי אותך. אתה מבקש כבר לשאת אישה. אדאג לכך במהרה". השיב הבן: "אבא, לא התכוונתי לכך", אך האב השיבו: "אתה התכוונת לקרוא פסוק בשיר השירים אבל ליבך קרא את הפסוק בדרך שהוא חפץ".
חתם הרב חזקיה את דבריו – "שיר השירים אין לו פשט. רק דרש, רמז וסוד".
מנהג ישראל שבכל ערב שבת קוראים את שיר השירים, הנתפס במסורת כמשל ליחסי כנסת ישראל והקדוש ברוך הוא, ומבטא געגועים וכמיהה לגאולה.
הסיפור מציג משולש: האב, הבן ומגילת שיר השירים. לפי הרב חזקיה הכהן רבין, בעוד הנער קורא בשיר השירים, הרי שמגילת האהבה קוראת בו ומגלה את צפונות לבו.
ברובד המודע, הבן קורא את המגילה בדרך המקובלת כמשל לגעגועי האל לעמו, אך האב ער לקולו של התת-מודע ושם לב לצורה שבה בנו הנער הוגה את המילים, ומתוך זה חש כיצד המילים מהדהדות כמיהה לאהבה ולבת זוג.
עם זאת, ההסבר של הרב חזקיה מפתיע עד מאוד ואף הופך את הקערה על פיה. מקובל לומר שיש רבדים שונים לפירוש המקרא המכונים פרד"ס – פשט, דרש, רמז וסוד, ואילו שיר השירים כולו סוד.
כידוע, הייתה מחלוקת בימי קדם האם להכניס את מגילת שיר השירים לקָנון התנ"כי משום תיאורי האהבה הציוריים המצויים בו, ורק רבי עקיבא הכריע את השאלה כשקבע: "אין כל העולם כולו כדאי כיום שניתן בו שיר השירים לישראל. שכל כתובים קודש ושיר השירים קודש קודשים" (משנה ידיים ג, ה). מכאן ואילך התפשטה הפרשנות ששיר השירים הוא משל ליחסי כנסת ישראל והקב"ה, כלומר אין לקרוא את שיר השירים כשיר אהבה ממשי בין איש לאישה. ואכן, רבי עקיבא ביקר בחריפות את אלו ששרו את פסוקי שיר השירים באופן הזה.
אולם הרב חזקיה רבין אינו מוכן למחוק את הרובד הפשוט של מילות האהבה שבנו מסלסל ומתעכב עליהן קמעה. הוא מקבל את הרעיון שאין למגילה פשט, אך הופך את הקערה ואומר שסודה של המגילה הוא דווקא ברובד האנושי והזוגי. לכן הסלסול מעיד על המשמעות הנסתרת שהיא כמיהת בנו לזוגיות. ההתנגדות של רבי עקיבא לרובד הפשט של המגילה הפכה אותו לסוד, והרב חזקיה משתמש במתודולוגיה של רבי עקיבא כדי לגלות את הסוד, שהיה גלוי מן ההתחלה.
בכך קובע הרב חזקיה שהקריאה לגאולה לאומית מתחילה בגאולה אישית ומשפחתית.
