גשם של מידות טובות
חכמים מבקשים מאבא חלקיה להוריד גשם, אך הוא שותק כל הדרך ועושה מעשים משונים, ולבסוף זו אישתו שמורידה את הגשם. החכמים חושבים שכוחו בתפילתו והוא מלמד אותם שהדבר קורה בזכות התנהגות מוסרית וערכית.
אבא חלקיה בן בנו של חוני המעגל היה. וכשהיה העולם נצרך לגשמים היו החכמים משגרים אצלו, ובקש רחמים ובא הגשם.
פעם אחת נצרך העולם לגשמים שיגרו אצלו שני תלמידי חכמים שיבקש רחמים.
באו לביתו ולא מצאוהו. מצאוהו שהיה עודר בשדה. נתנו לו שלום ולא הסביר להם פנים.
בערב לקט עצים והלך. היה טעון העצים והמעדר על כתפו אחת וטליתו על
כתפו השנייה.
כל הדרך לא היה נועל מנעליו. כשהגיע למים נעל מנעליו.
כשהגיע לבין קוצים הגביה את בגדיו.
כשהגיע לעיר יצאה אשתו לקראתו כשהיא מקושטת.
כשהגיע לביתו נכנסה אשתו תחילה, ואחר נכנס הוא, ואחר החכמים.
ישב ובצע פת ולא אמר לחכמים "בואו וסעדו".
חלק פת לתינוקות. לגדול נתן פרוסה אחת ולקטן – שנים.
אמר לה לאשתו: "יודע אני שלא באו אצלי החכמים אלא בשביל גשמים, נעמוד
ונעלה לעליה ונבקש רחמים אפשר שיתרצה הקב"ה וירדו הגשמים, ולא נחזיק
טובה לעצמנו."
עלו לעליה. עמד הוא בזוית זו ואשתו בזוית זו ובקשו רחמים.
קדם ועלה ענן מצד זוית של אשתו.
כשירד אמר להם: "מדוע באו רבותינו?"
אמרו: "חכמים שלחנו אל מר שיבקש רחמים על הגשם".
אמר להם: "ברוך המקום שלא הצריך אתכם לאבא חלקיה".
אמרו לו: "יודעים אנו שהגשמים בזכותך ירדו אלא יפרש לנו מר דברים אלו שתמוהים לנו: מה טעם כשנתנו למר שלום לא הסביר לנו פנים?"
אמר להם: "שכיר יום הייתי ואמרתי לא אתבטל."
"מה טעם היה מר טעון העצים על כתף זו והטלית על כתף אחרת?"
"טלית שאולה היתה. על מנת כך השאילוה לי ועל מנת כך לא השאילוה לי."
"מה טעם כל הדרך לא נעל מר מנעלים, וכשהגיע למים נעל?"
"כל הדרך אני רואה, במים אין אני רואה".
"מה טעם כשהגיע מר לקוצים הגביה בגדיו?"
"זה מעלה ארוכה וזה אין מעלה ארוכה."
"מה טעם שהגיע לעיר יצאה אשתו של מר כשהיא מקושטת?"
"כדי שלא אתן עיני באישה אחרת".
"מה טעם נכנסה היא תחילה ואחר מר ואחר כך נכנסנו אנחנו?"
"משום שאין אתם בדוקים לי".
"מה טעם כאשר בצע מר פת לא אמר לנו בואו וסעדו?"
"משום שלא היתה פתי מרובה ואמרתי: אל יחזיקו לי חכמים טובה בחינם".
"מה טעם נתן מר לגדול פרוסה אחת ולקטן- שתים?"
"זה יושב בבית וזה יושב בבית המדרש."
"מה טעם קדם ועלה הענן מצד זוית שהיתה עומדת אשתו של מר ואחר מצד זוית שלך?"
"משום שהאשה מצויה בבית ונותנת פת לעני וקרובה הנאתו. ואני נותן מעות לעני ואין הנאתו קרובה. טעם אחר: בריונים שהיו בשכונתנו אני בקשתי רחמים שימותו, והיא בקשה רחמים שיחזרו בתשובה וחזרו."
אבא חלקיה היה ידוע בכח תפילתו להוריד גשמים ולשם כך נהגו חכמים לבוא אליו בשעת בצורת. אזכור יחוסו כנכדו של הצדיק חוני המעגל רומז לכישרון משפחתי בתחום זה.
גם הפעם נהגו כך ובקשתם אכן התמלאה, אך הסיפור מתאר בעצם פגישה עם מורה רוחני המלמד אותם כי התנהגות ראויה היא שמורידה גשם.
לאורך הסיפור מתגלים מידותיו התרומיות של אבא חלקיה: הוא מוסרי והגון, ולכן אינו משוחח בזמן העבודה ושומר על הטלית ששאל מחבר. מכיוון שהיה עני הוא שומר היטב על רכושו (נעליו ובגדיו) ואינו חולק עם אחרים את ארוחתו הדלה. יחסיו עם אישתו עמוקים, הוא נשמר מלהביט על נשים אחרות ומודע לכך שמעלתה הרוחנית גבוהה משלו. בנוסף, הוא מעריך את לימוד התורה ונותן לבנו הלומד מנה כפולה, ומעל הכל הוא אינו מעוניין בקרדיט על מעשיו, ולכן מבקש שהגשם ירד עוד לפני שחכמים יבקשו ממנו להוריד גשם. על אף גדולתו הרי שאישתו בעלת זכויות גדולה ממנו. הענן מגיע מן הצד שלה, שכן היא מזינה את העניים ולא מסתפקת במתן כסף.
נראה שבעוד שהחכמים רואים בו בעל תפילה הסיפור מזהה את כוחו במעשיו ובמידותיו הטובות, ובכך יש מסר שהמפתח ליחסים קרובים עם האל עוברים דרך תיקון מוסרי וערכי.
שתיקתו אינה מעידה רק על ענוה אלא היא משרתת את המסר שלו שהגשם אינו יורד בזכות התפילה בלבד אלא בזכות מעשיו של המתפלל. אכן, ישנה חשיבות לתפילה אך המוקד הוא ההנהגות היומיומיות של האדם.
