אדריאנוס שונא יהודים
אדריאנוס ציווה להרוג יהודי משום ששאל בשלומו, ואחר כך ציווה להרוג יהודי אחר משום שלא שאל בשלומו
יהודי אחד עבר לפני הקיסר אדריאנוס ושאל בשלומו.
אמר לו אדריאנוס: מי אתה?
אמר לו האיש: יהודי אני.
אמר לו אדריאנוס: איך ייתכן שיהודי עובר לפני אדריאנוס ושואל בשלומו?
אמר לאנשיו: לכו וכרתו את ראשו.
עבר יהודי אחר וראה מה נעשה בקודמו ולא שאל בשלומו של הקיסר.
אמר לו אדריאנוס: מי אתה?
אמר לו האיש: יהודי אני.
אמר לו אדריאנוס: איך ייתכן שיהודי עובר לפני אדריאנוס ואינו שואל בשלומו?
אמר לאנשיו: לכו וכרתו את ראשו.
אמרו לו יועציו: אין אנו יודעים מה אתה עושה – מי ששואל בשלומך נהרג, ומי שלא שואל בשלומך נהרג.
אמר להם אדריאנוס: וכי אתם תאמרו לי איך אהרוג את שונאיי?
הסיפור מציג שרירותיות אכזרית, אך אם קוראים אותו מהסוף להתחלה, השרירותיות הופכת מובנת יותר. אדריאנוס שונא את היהודים ורוצה להורגם, ולכן אמירת שלום או אי אמירת שלום אינה סיבה אלא תירוץ.
בשונה משנאה פרטנית שלרוב יש לה שורשים נקודתיים, שנאה גזענית או קבוצתית אינה מבוססת על נתון או עובדה.
