תשובה לקושיה
איור: יניב טורם
זושא

תשובה לקושיה

האם לומדים תורה כדי לקבל שכר על המאמץ ועל היכולת? במשל של המגיד מוואדיסלאב, מי שמשתוקק ללמוד תורה לשמה עדיף מאדם בעל יכולת גבוהה של לימוד תורה, שעושה זאת כדי לקבל פרס.

הסיפור

"הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְו‍ֹתֶיךָ כִּי בוֹ חָפָצְתִּי" (תהלים קיט, לה).
רבי צבי הירש, המגיד מוואדיסלאב, אביו של רבי שמחה בונים מפשיסחה, סיפר משל על הפסוק הזה:
גביר אחד שהיה עשיר גדול ולמדן מופלג בתורה, רצה לשדך את בתו עם צעיר שהוא למדן בעצמו. נסע לראש הישיבה וביקש ממנו שיבחר לו חתן המצליח בלימודו.
בחר לו ראש הישיבה ארבעה מן הטובים שבתלמידיו. הראה להם העשיר סוגיה בתלמוד ושאל אותם שאלה, שמי שיפתור אותה יזכה להצטרף למשפחתו ולהתחתן עם בתו. ניסו הנערים לפתור את חידתו של הגביר ולא הצליחו, התייגעו מאוד אך כשלו שוב ושוב.
פנה אחד מן הנערים לגביר וביקש ממנו שיציג פתרון לחידה. ענה לו הגביר: "ומה העניין בכך? איך אתן לך את בתי לאשה אם לא פתרת את השאלה בעצמך?"
"אני מוותר על הפרס, כל רצוני הוא לדעת מה ההסבר הנכון לסוגיה," ענה הנער והפציר בגביר שיגלה לו את התשובה.
ראה הגביר את גודל תשוקתו של הנער לתורה והבין שתוך זמן מה יצליח הנער הזה ללמוד לבד וידע איך לפתור בעצמו שאלה כזאת.
בדומה לסיפור הזה, אומר ר' צבי הירש, אומר אלוהים לדוד המלך, מחבר תהלים: "אם אגלה לך את תורתי, איך אתן לך את חיי העולם הבא כשכר על לימודך?" עונה לו דוד: "אני מוותר על העולם הבא, 'הַדְרִיכֵנִי בִּנְתִיב מִצְו‍ֹתֶיךָ כִּי בוֹ חָפָצְתִּי'" (תהלים קיט, לה). אני רוצה את דרך המצוות ולא את השכר בעולם הבא. וכשראה השם את גודל רצונו, הדריך אותו בדרך המצוות וגם נתן לו שכר בעולם הבא.


על הסיפור

הסיפור מבקר את עולם הערכים היהודי בזמנו, הקובע את מעמדו החברתי של האדם לפי יכולותיו השכליות בלימוד תורה. החסידות מבקרת את התחרותיות ההישגית הנהוגה בחברת לומדי התורה, ומעמידה תחתיה את האדם שהמניע שלו ללימוד הוא עצם ההתקרבות לתורה ולמצוות, ולא הניסיון להשיג פרס בעולם הזה או שכר בעולם הבא. על פי הדרך החסידית, המניע ללימוד התורה צריך להיות הרצון להתקרב לאלוהים ולתורה, ולא הרצון להתקדמות חברתית או לשכר. בחברה הרואה ערך בלימוד תורה מבקש הסיפור לראות בלימוד אמצעי להתקרבות לאלוהים ולקיום המצוות – ולא מטרה בפני עצמה.
הרב מוואדיסלאב משתמש במשל הלקוח מתוך עולם השידוכים היהודי של זמנו, שבו היכולות השכליות בלימוד תורה קבעו אם צעיר יוכל להשתדך למשפחה עשירה. הוא מראה איך אפילו בתוך מערכת השיקולים של מחפשי השידוך, המוטיבציה בכל זאת חשובה יותר מן היכולת, ואיך האב מעדיף חתן שמשתוקק ללמוד תורה על פני מי שעשוי להצטיין ביכולותיו הלמדניות.

סיפורים שעשויים לעניין אותך