תרופות גסות
מה יתרונו של רופא כפרי פשוט לעומת פרופסור חשוב, וכיצד קשור הדבר לחשיבותם של תוכחה ודברי מוסר?
פעם אחת נסע רבי אלימלך אל ידידו, רבי שמֶלקֶה מניקֶלשבּוּרג, ור' שמֶלקֶה יצא לקראתו עד שנפגשו באחת העיירות שבדרך. כשנפגשו שם, נכנסו שניהם לדרוש בבית הכנסת לפני הציבור. עמד ר' שמֶלקֶה לפני ארון הקודש ודרש לפני הקהל בדברי קבלה, בחכמה ובפלפול, והקהל עמד לפניו ושמע את הדרשה.
כאשר סיים, ביקש ר' אלימלך מר' שמלקה רשות להגיד לפני הציבור דברי מוסר. אז נעמד ר' אלימלך לפני ארון הקודש ואמר:
"אספר לכם מעשה שהיה. פעם אחת נסע השר הפולני הנודע פּוֹטוֹצקי למסע בעולם, לטייל ולראות מדינות רחוקות. לקח עמו שַמָּש אחד ועגלון. בבואם למדינה שבה איש לא הכירם קשרו ביניהם העגלון והשמש קשר, ורצחו את אדונם השר. אז התחפש השמש לשר פוטוצקי, והעגלון הפך לשמש שלו, וכך המשיכו ונסעו ממדינה למדינה.
יום אחד, חלה השר המדומה ונפל למשכב. רופאים רבים באו ונתנו לו תרופות מעודנות, אך אלה לא פעלו עליו כלל. לבסוף נקרא לשם "פֶעלטְשֶער" אחד, רופא כפרי פשוט. נתן הרופא לשר המדומה תרופה גסה וחזקה כמו שנותנים לאיכרים מגושמים, ומיד התרפא והבריא.
– "אכן ידידיי!" – קרא ר' אלימלך – "הרופאים הנכבדים והפרופסורים חשבו שהוא השר פוטוצקי, ונתנו לו תרופות הראויות לאיש ענוג כמוהו. אך לאיכר גס, תרופות כאלה אינן מתאימות כלל. לאדם כזה הרי נותנים כמות הגונה של שמרים לעצירות, ולכאב ראש – כוסות רוח.
ר' שמלקה חושב אתכם לבעלי הבנה מעמיקה, ולכן טרח לדרוש לפניכם דרשות מחוכמות, הראויות לאנשים נבונים, שהם גם ישרים ומוסריים. סלחו לו – הוא אינו יודע כלל איך יכול אדם לחטוא.
אבל אני – אני רופא כפרי קטן, ולכן אתן לכם תרופות הראויות לבורים שכמותכם!"
אז החל ר' אלימלך להזכיר את חטאיהם של אנשי העיר, ואף הזכיר את חטאיהם שחטאו בבעילות אסורות – מי כאן ומי שם. אז הצביע גם על העשירים היושבים בכותל המזרח שבבית הכנסת, ואמר לכל אחד ואחד את פשעיו וחטאיו. אז בכו כולם במר נפשם והתעוררו לחזור בתשובה.
יתרונו של הרופא הכפרי שהוא נותן תרופות חזקות, לא מעודנות, וכך הוא מצליח לרפא חולים שתרופות חלשות אינן משפיעות על גופם.
בעזרת המשל מדגים ר' אלימלך מליז'נסק כיצד נוח לאדם להתעלם מבעיותיו ולהשלות את עצמו שמצבו טוב. האדם נוטה להתעלם מחטאיו (במשל: רצח, גנֵבה ושקר), ומ"מחלתו" – הבעיות השונות שמהן הוא סובל. לדעתו של ר' אלימלך, במקרים כאלה, רק דברי תוכחה קשים יזעזעו את נפשו של האדם ויעוררו אותו לתשובה ולשינוי. על פי המשל, רבי שמלקה משול ל"פרופסור", שאינו מבין כיצד יש לדבר אל אנשים פשוטים וגסים.
במצבים מסוימים, רק דיבור ישיר של תוכחה בלתי נעימה הוא ש"ירפא" ויביא לשינוי.
ר' אלימלך אכן נודע כאדם שהאמין בחשיבותה ובכוחה של תוכחה נוקבת וישירה.
