תמונת מראה
הרב אברהם אזולאי מדמה את התורה למראָה, ומלמדנו שלכל אחד יש דרך ייחודית לו בהבנת התורה
מהי תורה?
כך הסביר חכם אברהם אזולאי:
התורה היא כמו מראָה, שכל דבר העומד מולה משתקף בה. כך כל אדם מתבונן בתורה כפי שכלו, ומוצא בה את הפירוש המתאים לו…
כי יש בתורה שישים ריבוא פירושים, שכל אחד משישים ריבוא נשמות ישראל קיבל פירוש אחד מהם… וכל נשמה ונשמה מפרשת את הפירוש שלה בתורה, וכל פירוש ופירוש משתקף בתורה.
הדימוי שמשתמש בו חכם אברהם אזולאי מפתיע. התפיסה הדתית המקובלת היא שתפקידה של התורה להציע לאדם נקודת מבט שונה וגבוהה ממבטו האנושי המוגבל. לעומת זאת, דימוי המראָה שבו משתמש הרב אזולאי מצייר את התורה כמראה המשקפת את נקודת מבטו של האדם ומבטאת את תפיסת עולמו.
חכם אזולאי משתמש במונח שישים ריבוא נשמות. מקורו של מונח זה במספרם של יוצאי מצרים, והוא הפך להיות מספר המסמל את עם ישראל כולו. לדבריו, ההקבלה בין הנשמות לאותיות מבטאת את הרעיון שיש שישים ריבוא נקודות מבט שונות שמהן ניתן להתבונן על התורה, ושישים ריבוא צורות שבהן התורה מדברת אל ישראל.
לכל אדם יש נשמה ייחודית ועל כן צורת ההסתכלות שלו על העולם ועל התורה היא ייחודית. כשאדם ניגש אל התורה נוצר חיבור שלא היה כמותו עדיין בעולם, ולא יהיה עוד כמותו.
את דברי חכם אזולאי ניתן לפרש בשתי צורות, רדיקלית ומתונה. לפי הדרך הרדיקלית האות של האדם בתורה אינה אלא דברי עצמו שהוא תולה אותם בפסוקי התורה. אך נראה יותר שיש לפרש את הדברים בצורה מתונה יותר: כל מעשה פרשנות הוא מיזוג בין אופקיו של האדם לאלו של התורה, וכך נוצר מבע חדש וייחודי. אף שהכתובים עומדים בעינם הרי שלעולמו הפנימי של הפרשן יש משמעות והשפעה על הפירוש שנוצר.
בדברי הרב אזולאי נזרע הזרע לתופעת המחלוקת וריבוי הדעות בהבנת התורה, שכן כל מפגש של כל אדם עם התורה יוצר מבט ייחודי ובהכרח שונה מחבריו.
