תלמיד חכם בזול
איך מלגלגים על תלמיד חכם בלי להוציא הרבה כסף? ר' יצחק מוורקי מתאר את שנאתם של "עמי הארץ"- הבורים לתלמידי החכמים. שנאה זו לא פחתה לאורך הדורות, אלא - לדעתו - רק לבשה צורה חדשה.
רבה של עיר אחת בא והתלונן לפני רבי יצחק מווּרְקי, כי רבים מבני עירו מציקים לו ורודפים אותו מאוד.
שלח הרבי לקרוא לרודפיו של הרב, ואמר להם:
"יודעים אתם כי בדורות הקודמים נהוג היה כי עם-הארץ, בור שאינו בן תורה, אבל ממון יש לו, היה נוסע לחפש לבתו חתן תלמיד חכם.
איש כזה היה נוסע לאיזו ישיבה חשובה, ובה היה מבקש מראש הישיבה שיבחר עבורו בחור טוב, מופלג בתורה כדי שיהיה לו לחתן. על כך גם היה מפזר ממון רב לנדוניה, ומפרנס את חתנו בביתו על חשבונו כמה שנים.
וכל כך למה? כי כל עם-הארץ רוצה שיהיה לפניו איזה תלמיד חכם שיוכל להציק לו ולנשוך אותו.
כך מסופר בתלמוד על רבי עקיבא, שכאשר עוד היה עם-הארץ היה נוהג לומר: 'מי יתן לי תלמיד חכם, ואנשכנו כחמור' (תלמוד בבלי, פסחים, דף מט עמוד ב). גם מתואר שם כיצד שונאים עמי-הארץ תלמידי חכמים, אף יותר ממה ששונאים הגויים את עם ישראל (שם)."
"כך היה נהוג בדורות שעברו," המשיך ר' יצחק מווּרְקי, "אבל בימינו, הפכו עמי-הארץ לחכמים יותר. מדוע להם לשלם אלפי רובלים בשביל תלמיד חכם פרטי בביתם? במקום זה הם ממנים עליהם רב תלמיד חכם. דבר זה עולה לכל אחד רק כמה פרוטות בכל שבוע, וכעת יכולים הם 'לנשוך' אותו בשותפות."
הביקורת הנוקבת של ר' יצחק מוורקי כלפי אלו שמיררו את חיי הרב מעוגנת במציאות היסטורית. בימיו של הר' מוורקי הלך ודעך מעמדו של התלמיד החכם בקהילה היהודית. ההערכה שלה זכה לומד התורה בדורות הקודמים באה לידי ביטוי בשאיפה של כל אדם, גם אם הוא "עם הארץ", כלומר בור שאינו יודע את התורה, שבתו תינשא לתלמיד חכם. נוסף לכך היה מקובל כי אדם כזה אף מפרנס את חתנו הצעיר ונתן לו לגור בביתו במשך כמה שנים.
בצורה צינית מתאר ר' יצחק כי גם בימים עברו שנאו את תלמידי החכמים, אך לפחות הוציאו עליהם כסף רב ודאגו לכל מחסורם. כיום עמי הארץ "מסתפקים" בתלמיד חכם משותף, וגם נראה כי מינו אותו עליהם רק כדי להציק לו, וכדי שיהיה להם את מי "לנשוך" ולשנוא.
הסיפור עוסק אפוא במתח החברתי הקיים בתוך החברה היהודית, ובנטייתם של בני אדם להתקוטט ולריב ביניהם.
