תחרות החלומות
פרודיה יהודית על ישו ושני תלמידיו המגיעים למלון ויש שם אוכל שמספיק רק לאחד מהם. הם קובעים תחרות חלומות שהמנצח בה יזכה לאכול
ישו ושני תלמידיו, פטרוס ויהודה איש קריות, נכנסו למלון.
שאל ישו את בעל המלון: יש משהו עבורנו לאכול?
ענה לו בעל המלון: נשארה רק האווזה הצלויה הזאת.
לקח ישו את האווזה, הניח אותה לפני חבריו ואמר להם:
האווזה הזאת תספיק רק למאכל אדם אחד.
נלך לישון ומי שיחלום את החלום הכי טוב יקבל את האווזה.
הלכו השלושה לישון.
באמצע הלילה קם יהודה רעב, אכל את האווזה וחזר לישון.
בבוקר קמו שלושתם וסיפרו את חלומותיהם.
אמר פטרוס: חלמתי שישבתי ליד כיסא בן האלוהים.
אמר ישו: אני בן האלוהים וחלמתי שאתה יושב לידי. חלומי טוב יותר ולי מגיעה האווזה.
אמר יהודה: ואני בחלומי אכלתי את האווזה.
פרודיה יהודית, שהיא חלק מחיבור פרודי מימי הביניים בשם 'תולדות ישו', לוקחת את דמותו של יהודה איש קריות, המסמלת בנצרות את היהודי הבוגדני, משמרת את אופיו אך משתמשת בו כדי ללעוג לדמויות המופת הנוצריות. מאחורי ההומור של המהתלה מסתתרת גם ביקורת יהודית מאוד באופיה המדגישה את הטוב שבחיים בעולם הממשי, כלפי הנצרות המתמקדת בניתוק מהחיים ובחיבור לעולמות העליונים.
במהלך המאה העשרים התגלגל הסיפור לבדיחות ריאליסטיות מסוג 'מוסלמי, נוצרי ויהודי', שבהן המוסלמי והנוצרי חולמים חלומות התעלות וגם היהודי מספר שראה שהם עולים לעולמות עליונים ולכן אינם זקוקים עוד לאוכל.
