שעה בכל יום
מדוע התפעל ר' נחמן מברסלב מן הכיסא שהכין עבורו אחד מאנשיו? וכיצד התייחס לשעות שבהן עסק האומן בהכנת הכיסא?
אדם אחד עשה כיסא לרבי נחמן מברסלב, והכיסא היה נאה מאוד ומחוטב בציורים נאים.
שאל ר' נחמן את האיש: "בכמה זמן עשית את הכיסא?"
"בחצי שנה," ענה.
– "ובמשך כל היום כולו עבדת?" שאל הרבי, שכן הכיסא היה מלאכת מחשבת ממש.
"לא, בכל יום עבדתי שעה אחת."
"אם כך," קרא הרבי, "הרי במשך חצי שנה נשאת אותי במחשבתך בכל יום שעה אחת!"
בסיפור זה מכיר ר' נחמן מברסלב טובה לאומן שהכין לו כיסא יפה ומיוחד. נראה כי תחילה התפעל ר' נחמן מן הכיסא, שניכר שהושקעה בו עבודה רבה, ושיער כי אם הכנתו נמשכה חצי שנה, הרי בוודאי מדובר בימי עבודה מלאים. לאחר שהאומן סיפר לו כי עבד רק שעה בכל יום במשך חצי שנה, עובר ר' נחמן להתפעל מדבר אחר. כעת הוא מתפעל מן העובדה כי בזמן הכנת הכיסא – שעה בכל יום במשך חצי שנה – היו מחשבותיו של האומן נתונות לו, לר' נחמן.
הרעיון של "שעה בכל יום" מופיע בהגותו של ר' נחמן בהקשר של עבודת השם, ובפרט בהוראתו של הרב לשעה של התבודדות בכל יום. נראה כי רעיון זה נרמז גם כאן. דבר חשוב הוא לחשוב על דבר נשגב, אפילו על כיסא המיועד לרבי, גם אם מדובר בפרק זמן קצר בכל יום.
במסורות מאוחרות המופיעות בחסידות ברסלב מסופר כי ר' נחמן לא אהב את הכיסא שהוכן בשבילו, אבל העריך מאוד את ההשקעה ותשומת הלב של האומן שניכרו בתוצר הסופי. (פעולת הצדיק, אות תשצ"ט).
