הסיפור

פעם אחת הזדמן רבי יצחק מווּרקִי ללון באכסניה יחד עם כמה מחסידיו. לאחר ששילמו רבי יצחק וחסידיו את דמי האוכל והלינה, סיפק בעל האכסניה את כל צורכיהם. התבונן רבי יצחק בבעל האכסניה הטורח ומשתדל למלא את כל צרכיו במסירות, ואמר: "כמה נאים מעשיו של מארחינו שמקפיד כל כך במצוות הכנסת אורחים!"
שאל אותו אחד מחסידיו: "מדוע הרבי מתפעל מבעל האכסניה? הרי כל הטרחה שטורח סביבנו אינה אלא משום שזוהי פרנסתו!"
השיב לו הרבי: "אם לא יגבה בעל האכסניה כסף, כיצד יוכל להמשיך ולקיים את מצוות הכנסת אורחים בעתיד?"

---

על הסיפור

הסיפור עוסק באפשרות לראות בכל מעשה של אדם למען הזולת כוונה טובה.
בעיניים רגילות, איננו מתייחסים לאירוח בבית מלון כ"מצוות הכנסת אורחים". אולם על פי רוח הסיפור, מצוות הכנסת אורחים מתקיימת גם כשהיא נעשית בתשלום. על פי הרבי מווּרקִי, כל מעשה שעושה אדם למען הזולת, גם אם הוא נעשה מתוך אינטרס – דוגמת הצורך להתפרנס – נתפס כמצווה. לכן הרבי מפרש את התשלום עבור האכסניה כביטוי של הצורך להמשיך ולממן את מצוות הכנסת האורחים גם להבא.