
שולחן בן מאה שנה
השולחן של הבעל שם טוב כבר בן מאה שנה, אך דבר זה אינו מרשים את הרבי מקוצק. הוא מחפש את הדבר החדש, ודווקא בכך מוצא דבר עתיק הרבה יותר
רבי יצחק מווּרקי ורבי מנחם מנדל מקוצק היו חברים קרובים. ברבות הימים הפך ר' מנחם מנדל לתלמידו של רבי שמחה בונים מפשסיחה, בעוד ר' יצחק חיפש את דרכו.
פעם אחת נסע ר' יצחק לבקר בחצרו של רבי מרדכי מצֶ'רנוֹבּיל. כשחזר משם שאל אותו חברו ר' מנחם מנדל: "מה ראית שם בצ'רנוביל?"
"ראיתי את שולחנו של הבעל שם טוב," ענה ר' יצחק.
ענה לו הרבי מקוצק: "אתה ראית שולחן בן מאה שנה, ואילו כאן בפשיסחה מראה לנו ר' בּוּנים דברים ישנים הרבה יותר. הוא מראה לנו את השמים ואת הארץ ואת מי שברא אותם. והלוא השמים והארץ נבראו כבר לפני ששת אלפים שנה."
חסידות צ'רנוביל מייצגת בסיפור את המסורת. זוהי חסידות ותיקה, שפעלה באזור הגאוגרפי שבו נולדה התנועה החסידית. לעומתה, חסידות פשיסחה היא "חדשה" והיא מייצגת בסיפור את הרעננות והמקוריות. ואולם, באופן שבו מציג זאת הרבי מקוצק – אחד הידועים והבולטים בחסידות פשיסחה – דווקא התנועה הצעירה היא ה"עתיקה" הרבה יותר. בפשיסחה נוגעים, לפי דבריו, ב"בריאת העולם" – כלומר ברגע החידוש, היצירה והמקוריות הקדום ביותר, ודרכו יוצרים מגע ישיר וראשוני עם ה"שמים והארץ".
הסיפור מייצג את המתח שבין מסורת וחידוש. המסורת מכילה "נכסים" רבי משמעות, שכוחם נובע מן הוותק רב השנים ומן המטען הסמלי של מסורות, טקסים ואף חפצים שונים. לעומת זאת, החידוש מתואר כשיבה אל הממד הראשוני יותר, הגולמי והבראשיתי. דווקא בשל כך עומדת הטענה כי החידוש "קודם" למסורת, העסוקה בשימור בלבד.

ד"ר זאב קיציס
עורך אתר זושא
הרגע של בריאת העולם נתפס בחסידות כרגע נצחי. רגע הבריאה וההתחדשות של השמים והארץ ממשיך ומתרחש בכל רגע. משמעות הדבר היא, כי על האדם לחפש ולזהות את העיקרון הנצחי של החידוש וההתחדשות.
רעיון זה משתקף בשיחה שבין שני החברים – רבי יצחק מוורקי והרבי מקוצק. הרבי מוורקי סיפר כיצד ראה את שולחנו של הבעל שם טוב והתפעל – זהו שולחן בן מאה שנה! לכך הגיב הרבי מקוצק ואמר – בחצר החסידית שלי (פשיסחה) רואים דברים עתיקים כבני ששת אלפים שנה – כלומר את רגע בריאת השמים והארץ.
שולחן בן מאה שנה
רבי יצחק מווּרקי ורבי מנחם מנדל מקוצק היו חברים קרובים. ברבות הימים הפך ר' מנחם מנדל לתלמידו של רבי שמחה בונים מפשסיחה, בעוד ר' יצחק חיפש את דרכו.
פעם אחת נסע ר' יצחק לבקר בחצרו של רבי מרדכי מצֶ'רנוֹבּיל. כשחזר משם שאל אותו חברו ר' מנחם מנדל: "מה ראית שם בצ'רנוביל?"
"ראיתי את שולחנו של הבעל שם טוב," ענה ר' יצחק.
ענה לו הרבי מקוצק: "אתה ראית שולחן בן מאה שנה, ואילו כאן בפשיסחה מראה לנו ר' בּוּנים דברים ישנים הרבה יותר. הוא מראה לנו את השמים ואת הארץ ואת מי שברא אותם. והלוא השמים והארץ נבראו כבר לפני ששת אלפים שנה."