שוחט פלאי
מיהו צדיק נסתר, ואיך מגלים אותו? הסיפור שלפנינו עוסק בצדיקים נסתרים. הפעם מתגלה הצדיק כשוחט כפרי פשוט. כמו בסיפורים רבים אחרים, הגילוי והחשיפה גורם להיעלמותו של הצדיק, שכל מהותו היא היותו נסתר ועטוף סוד.
יום אחד הביאו הקצבים לעיר סַמְבּוֹר שור גדול וחזק. כה חזק היה השור, עד שאי אפשר היה לשחוט אותו, כי לא נתן השור להשכיבו על הארץ. ולהפילו בכוח אסור – שמא ייפצע השור וייפסל בשרו לאכילה. באו הקצבים אל רבי יצחק מסמבור וביקשו עצה. אמר להם הרב כי רק אדם אחד יכול לשחוט את השור, ושמו יצחק-אייזיק, שוחט מן הכפר זורָביץ.
נסעו הקצבים אל האיש ובקשו שישחט את השור. ואולם הוא התנכר אליהם ואמר: "מדוע באתם דווקא אלי? מעיר גדולה אתם, ויש בה הרבה שוחטים טובים ומומחים. שוחט כפרי פשוט אני. מה יכול אני לדעת, שהשוחטים אצלכם אינם יודעים?"
אבל הקצבים הפצירו בו ואמרו כי הרב הוא שציווה עליו לבוא. כששמע זאת, הסכים ונסע אתם. כשבאו אל השור, ניגש אליו השוחט מיד ולחש דבר מה באוזנו. אחר כך ביקש שיוליכו את השור אל הנהר דנייסטר, שם טבל את השור במי הנהר. אחר כך הניח השור את עצמו על הקרקע, והשוחט הכפרי שחט אותו.
כשסיים, אמר השוחט: "עכשיו כשהרב גילה אותי, למה לי חיים?"
נסע השוחט לביתו ונפטר מן העולם.
אלמנטים מעניינים בסיפור :
א. הצדיקים האמתיים, אלה שמחזיקים את העולם, אינם מבקשים לעצמם הכרה, קרדיט או חשיפה, אלא ליהפך. ברגע שהם מתגלים אינם יכולים להתקיים עוד .
ב. הדברים הם לא כפי שהם נראים, למציאות יש גם רבדים נסתרים, ועליהם להמשיך ולהתקיים בצניעות.
ג. בסיפור מתקיימת הקבלה בין הצדיק הנסתר ובין השור עצמו. גם השור מכיל סוד. הקשר הסמוי בין השור לשוחט הכפרי בא לידי ביטוי בלחישה העוברת ביניהם. ויחד הם גם מסתלקים מן העולם.
ד. הסיפור מזכיר סיפור מפורסם מן המדרש על פרתו של החסיד, המקיימת מצוות ושומרת שבת. כשהיא נמכרת לגוי, לוחש החסיד באוזנה, והיא נענית ללחישתו (פסיקתא רבתי, סימן יד; מדרש עשרת הדברות, כג).
