הסיפור

רבי יצחק מאיר מגוּר אמר בדרך הלצה: "מדוע מצליחים הרשעים שבישראל במעשיהם כנגד היהודים שומרי המצוות, ואילו ה'יראים' ושומרי המצוות אינם מצליחים לעמוד כנגדם?
אמשול לכם משל:
איש אחד זייף את חתימתו של השר רוטשילד על שטר חוב של אלף כסף, ושלח את השטר לאדם שמינה לשם כך כדי שיבוא אל רוטשילד ויפדה את השטר. כשראה את השטר, הבין רוטשילד מיד כי הוא מזויף, אך חשב בלבו: 'אם אסרב לפדות את השטר, מיד תתפשט השמועה בכל רחבי תבל שהשר רוטשילד פשט את הרגל, והנזק יהיה גדול יותר.' מה עשה? פדה את השטר תחילה, ואחר כך תבע את המזייף למשפט, כדי שיקבל את העונש הראוי לו.
והנמשל: כבר נאמר כי 'חותמו של הקדוש ברוך הוא – אמת' (תלמוד בבלי, שבת, דף נה עמוד א). והרשעים אף הם עושים את מעשיהם מתוך מידת האמת, במסירות ובאמונה שלמה. בכך מזייפים הם את חותמו של השם יתברך לצורכיהם.
כשרואה הקדוש ברוך הוא כך, הוא אומר: 'אם לא אשלם להם ולא יצליחו לבצע את מזימותיהם, תתפשט השמועה שחותמו של הקדוש ברוך הוא אינו אמת, חלילה, שהרי הם עושים באמת ואינם מצליחים.' לכן מניח להם הקדוש ברוך הוא לעשות כרצונם, ואחר כך מעניש אותם על כל פשעיהם.
אבל שומרי המצוות ויראי השמים, עליהם נאמר: 'נרפים אתם נרפים' (שמות ה, יז). כשמזדמן לפניהם דבר מצווה, הם עוסקים בו בעצלתיים וברפיון ידיים, לא באמת ולא במסירות של אמונה, ולכן אינם מצליחים."

---

על הסיפור

הרקע לסיפור הוא העימותים שבין רבני קהילות אורתודוכסיות ובין יהודים שפרשו מדרך המסורת. האחרונים ניסו ואף הצליחו בהזדמנויות שונות להנהיג "תיקונים", שינויים מסוימים בהלכה ובמנהגי הקהילות, בעוד הראשונים התנגדו לכך בתוקף.
ר' יצחק מאיר מגוּר, מנהיג מרכזי שלקח חלק משמעותי בעימותים אלה, מציע למחנה "שלו" לשאול שאלה אמיתית ונוקבת: אולי ה"רשעים" מצליחים מפני שהם משתמשים במידת ה"אמת", כלומר הם מאמינים באמונה שלמה בדרכם ומסורים לה לחלוטין. "אמת" זו עצמה מזוהה כדבר בעל ערך בעיני האלוהים, והיא מקנה לבעליה לפחות את זכות ההצלחה הזמנית.
השאלה, לפי דבריו של הרבי, אינה רק אם אתה צודק, אלא אם אתה פועל מתוך מסירות נפש ואמונה שלמה בדרכך.