רוב אשכנזי
הרבי מגור מסביר מדוע דווקא יהודים שפרקו עול מצוות הפכו להיות נבחרי הציבור של ורשה, בשעה שרוב היהודים שבה אינם כאלה.
פעם אחת שאלו החסידים את רבי יצחק מאיר מגור:
"הנה רוב היהודים הגרים בוורשה יראי שמיים הם וחסידים, ובכל זאת תמיד נבחרים למועצת העיר רק אשכנזים – יהודים מודרניים בנוסח גרמניה הרחוקים מתורה ומצוות. מדוע?"
אמר להם הרבי: "פשוט הדבר. אמנם האשכנזים שפרקו עול תורה ומצוות הם רק מיעוט בקרב יהודי העיר, אבל בכל שאר היהודים נמצא גם כן איזה אשכנזי קטן. חלק זה שנמצא בכל שאר היהודים שבוורשה הוא שהפך את האשכנזים לרוב."
הכינוי "אשכנזי" ניתן היום לכל יהודי שמוצאו מארצות אירופה, אך בשפתם של החסידים נשמר כינוי זה ליהודי ארץ אשכנז – גרמניה. יהודים אלה נטו אל החילון ורבים מהם התרחקו מתורה וממצוות. בשל כך, הכינוי "אשכנזי" דבק ביהודים המודרניים או החילוניים בכללם.
ר' יצחק מאיר מגור, שכונה "חידושי הרי"ם", מסביר כי הצלחתם של יהודים אלה נובעת מכך שגם בנפשם של היהודים שומרי המצוות והמסורת נמצא "אשכנזי קטן". הסיבה שגרמה להצלחתם של אלו שנתפסו בעיני החסידים כיריבים נבעה מחוסר שלמותם של החסידים עצמם בדרכם. ובמילים אחרות – הצלחתם של יריבים נובעת פעמים רבות מההזדהות הסמויה עמם, המחלישה את יכולת ההתנגדות והמאבק.
הסיפור מציע, כי המושג "רוב" או "רוב דעות" אינו נגזר רק ממספר סופי של קולות, אלא הוא עשוי לכלול גם זרמים והשפעות שלא תמיד עולים אל פני השטח.
