הסיפור

רב רחומי היה לומד בבית מדרשו של רבא בעיר מחוזא.
בכל שנה היה שב לביתו בערב יום הכיפורים ועושה את הצום עם רעייתו.
בערב יום כיפורים אחד משך אותו הלימוד והוא לא חזר לביתו.
והייתה מצפה לו אישתו ואומרת לעצמה – הינה, עכשיו הוא יבוא, עכשיו הוא יבוא, והוא לא בא.
נחלשה דעתה של אשת רב רחומי וזלגה דמעה אחת מעינה.
באותה שעה היה יושב רב רחומי בעליית הגג ולומד,
ובשעה שנזלה הדמעה מעין רעייתו – קרסה הרצפה מתחת לרגליו והוא נפל ומת.

 

---

על הסיפור

הסיפור מתאר עלילה קשה שדנה במתח בין התשוקה של חכמים ללימוד תורה ובין הקשר שלהם לרעיותיהם. רב רחומי משתוקק לתורה יותר מאשר שהוא משתוקק לרעייתו, ולכן לימוד התורה מושך אותו אפילו בערב שהוא היה רגיל לשוב לאישתו ולעשות עימה את החג. האישה מצפה לבן זוגה בציפייה מתוחה שסופה אכזבה עצובה. לעצב של רעייתו של רב רחומי יש השלכות הרסניות – מרגע שזולגת דמעה אחת מעינה – הרצפה שעליה לומד הרב "נושרת" גם היא והוא נופל אל מותו. התנועה בסיפור מסונכרנת באופן מפליא, ומשווה בבירור בין תנועת הדמעה ובין תנועת הנפילה.