רבי עקיבא והעשיר הנסתר
רבי עקיבא יוצא לשוק למכור מרגלית. אדם לבוש סחבות מבקש לקנותה, ומתגלה כעשיר בעל מידות טובות וצניעות יוצאת דופן.
מעשה ברבי עקיבא שיצא יום אחד לשוק למכור מרגלית אחת שהייתה לו. כשהגיע לשוק ראה יהודי אחד שהיה מחופש לעני אך למעשה היה עשיר גדול. למרות עושרו אותו אדם היה לובש בגדים בזויים והיה שפל רוח ביותר, ולא היה חושב את עצמו כלום, ומצא את מקומו בבית הכנסת בין העניים.
וכשראה אותו אדם את המרגלית ביד רבי עקיבא רצה לקנות אותה ממנו. הוא שכנע את רבי עקיבא שילך עימו לביתו כדי שיוכל לשלם לו מחיר טוב בעבורה. הלך עימו רבי עקיבא וחשב שהוא מתלוצץ איתו. כשהגיעו לביתו יצאו עבדיו של העשיר המחופש לקראתו, והושיבוהו על כיסא זהב, ונתנו מים ורחצו רגליו. וציווה את המשרת שממונה על משק ביתו לשלם לרבי עקיבא את מחיר המרגלית. וציווה אותו עשיר שישחקו ויכתשו את האבן, ויערבבו את האבקה שנוצרה משחיקת האבן עם אבקה שנוצרה קודם לכן משש מרגליות אחרות וישימו את התערובת בארון הרפואות.
וכשראה רבי עקיבא את מעשיו של אותו אדם תמה מאוד על המעשה המשונה. וציווה אותו האיש וישימו השולחן לפניהם, ואכלו רבי עקיבא ותלמידיו עימו. וכאשר סיימו לאכול אמר לו רבי עקיבא: "הואיל ובירך אותך הקדוש ברוך הוא בכל העושר הגדול הזה, למה תשפיל את עצמך כל כך ותשב בין העניים?"
השיב לו בעל הבית שלוש תשובות:
רבי, אמר הכתוב: "אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָ֗יו כְּצֵל עוֹבֵר" (תהלים קמד, ד), והממון כלה ואובד ואינו עומד לנצח ונשאר. לכן אני רואה שהישיבה עם העניים טובה לי עד מאוד, משום שהיא מסייעת לי שלא אהפוך לאדם יהיר, ושלא תגבה נפשי ואתגאה בעושר שחנן אותי הקדוש ברוך הוא.
ועוד אמר לו אותו אדם לרבי עקיבא: בתחילת דרכי, לפני שנהייתי עשיר וכינסתי את הנכסים האלו, היה מקומי עם העניים. כעת, אמרתי לעצמי שאקיים את דברי שלמה המלך עליו השלום, שאמר: "אִם־רוּחַ הַמּוֹשֵׁל תַּעֲלֶה עָלֶיךָ מְקוֹמְךָ אַל־תַּנַּח׃" (קהלת י, ד). ולכן החלטתי שאשב עם העניים, כדי שאם ארד מנכסיי ויתדלדל עושרי, לא ישתנה מקומי בשביל עניותי.
ועוד אמר לו: אני חושב שכל היהודים הם שווים ביצירת האל, והקדוש ברוך הוא מואס בגסי הרוח.
וכששמע רבי עקיבא את דבריו ואת מענה פיו, שיבח אותו ובירך אותו על ענוותנותו וייטב
בעיניו עד מאוד.
מראה העיניים שבעשיר המתחפש לעני מטעה את רבי עקיבא, אולם מידותיו הוליכו אותו בדרך הנכונה והוא לא שופט את האדם לפי צורתו החיצונית.
הסיפורים על רבי עקיבא במקורות חז"ל מספרים כי היה בעצמו עני שעלה לגדולה. כמי שעוצב במחשבת העם כעני שהצליח למרות הכול להיות חכם מוביל, וכמי שנודע באבחנותיו החדות, הרי שדמותו בסיפור זה מצליחה לראות מבעד לשכבה החיצונית של המציאות.
