הסיפור

א. מתי המדבר
אמר רבה בר בר חנה: פעם אחת היינו מהלכים במדבר, ונלווה אלינו בדואי אחד, והיה נוטל עפר ומריח בו ואומר: דרך זו מגיעה למקום פלוני, ודרך זו מוליכה למקום פלוני.
אמרנו לו: כמה רחוקים אנחנו ממקום מים? ואמר לנו: תנו לי עפר, והבאנו לו להריח ואמר לנו: שמונה פרסות. לאחר שהתקדמנו הבאנו לו שנית, והריח ואמר: שלוש פרסות. והחלפתי בין סוגי העפר – ולא הצלחתי להטעות אותו.
אמר לי אותו בדואי: בוא אראה לך את מתי המדבר, יוצאי מצרים שמתו בעקבות תלונותיהם על הארץ. הלכתי וראיתי אותם נדמים כשיכורים, שוכבים על גבם. והיו ברכיו של אחד זקופות, ועבר הבדואי תחתיו כשהוא רכוב על גמל ורומחו זקוף ולא נגע בו. קרעתי פינה אחת של בד עם ציצית מחוטי תכלת מבגדו של אחד מהם, ולא המשיך הגמל משם, אמר לי הבדואי: שמא לקחת מהם משהו? הַחזירנו לו, כבר למדנו שמי שלוקח מהם משהו – אינו יכול להמשיך. החזרתי לו ויכולנו להמשיך.
כאשר באתי לפני חכמים אמרו לי: כל "אבא" – חמור, וכל "בר בר חנה" – שוטה, לצורך איזו הלכה קרעת את בגדו, האם כדי לדעת אם נהגו כפי שבית שמאי נהגו או כבית הלל? די היה לך למנות את מספר החוטים ומספר הקשרים.
ב. בת קול בהר סיני
אמר לי הבדואי: בוא אראה לך את הר סיני. הלכתי וראיתי שמקיפים אותו עקרבים וקומתם כחמורים לבנים. ושמעתי בת קול שאומרת: אוי לי שנשבעתי שיִגלו בני ישראל אם יחטאו, ועכשיו שנשבעתי – מי מפר לי את שבועתי?
כאשר באתי לפני חכמים אמרו לי: כל "אבא" – חמור, וכל "בר בר חנה" – שוטה, היה לך לומר "מופר לך" ובכך להפר את שבועתו ולהביא את הגאולה.
ומדוע לא אמר זאת? רבה בר בר חנה סבר שמא בת הקול דיברה על שבועת דור המבול, שלא יהיה עוד מבול בעולם, וחכמים אמרו: אם אכן בשבועה זו מדובר, "אוי לי" למה נאמר?
ג. אנשי קורח בשאול
אמר לי הבדואי: בוא ואראה לך את מקום הימצאם של אנשי קורח שנבלעו באדמה.
ראיתי שני סדקים באדמה שיוצא מהם עשן, ולקח הבדואי פיסת צמר וטבלה במים ונעץ אותה בראש רומח, והכניסה לתוך אחד הסדקים, וכאשר הוציא אותה הייתה חרוכה כולה.
אמר לי: הקשב ואמור לי מה אתה שומע שם. ושמעתי שהיו אומרים: משה אמת ותורתו אמת ואנו שקרנים.
אמר לי הבדואי: כל שלושים יום מחזיר אותם הגיהנום לכאן כבשר בקלחת והם אומרים: משה אמת ותורתו אמת ואנו שקרנים.ד. חלונות העולם
אמר לי הבדואי: בוא ואראה לך את המקום שבו נושקים הארץ והרקיע. לקחתי את סלי והנחתי אותו בחלונות הרקיע והלכתי להתפלל, ועד שסיימתי לא מצאתי את הסל. אמרתי לבדואי: וכי יש פה גנבים? אמר לי: גלגל הרקיע הוא שמסתובב, המתן כאן עד מחר ומצא את הסל.
לסיפורים הקודמים:
רבה בר בר חנה והספנים
רבה בר בר חנה והורמיז השד
רבה בר בר חנה וחיות הענק

---

על הסיפור

סיפורים אלו מסכמים את מחזור סיפורי רבה בר בר חנה, הפותחים בסיפורי יורדי הים, שם מובא הסבר על כלל מחזור האגדות.
בסיפורי המדבר, רבה בר בר חנה (רבב"ח) נע בכמה ממדים: הוא חוזר בזמן אל תקופת המקרא, במרחב הוא מגיע עד קצה העולם, ובאוזניו הוא מצליח לשמוע בכל ממדי המרחב-זמן: מהבלועים במעמקי האדמה, ועד הד קולו של אלוהים במשכנו השמימי. איחוד זה של ארץ ושמיים, של הווה ועבר, מציג את התורה כאלמנט חובק כול, שמגולמת בה הן ההיסטוריה היהודית והן עתידו של העם. הבדואי המלווה אותו מהווה הוכחה חיצונית שכל מה שראה הוא אמת, ושגם הפיקחים מבין יושבי המדבר מכירים בה.
היכולת של רבב"ח להגיע, לראות את המראות יוצאי הדופן, ולשמוע קולות מן השאול ומן השמיים, הציגה פתח לבני ישראל לגאולה העתידית, לצד אפשרות לפתרון מחלוקות הלכתיות ולחזרה בתשובה כמו בני קורח, התרחשויות שיש להן קשר הדוק לגאולה בספרות חכמים. אך כמו תמיד בסיפורים כאלה, הגאולה העתידית פוספסה בגלל אי הבנה קלה. אף שהסיפור עלול לעורר תחושת החמצה, הוא גם מעודד ומציג את הגאולה כנמצאת ממש מעבר לדלת.