ראה מה שראה
הרב יצחק חי בוכבזה עמד לראות את כלי המקדש בוותיקן אך להפתעת מלוויו ברגע האחרון הוא מוותר על המראה שציפה לו כל כך. מדוע ויתר על חלומו? ומה הוליד הויתור?
מלך איטליה, ויטוריו אמנואלה השלישי, הודיע על כוונתו לבקר בלוב, ובקרב יהודי לוב התעוררה התרגשות גדולה, שהרי לא בכל יום רואים מלך. לקראת בואו הרחובות צוחצחו וקושטו, הבירה טריפולי לבשה חג, והמוני תושבים יצאו לקראתו.
במסגרת הביקור הגיע מלך איטליה לבית הכנסת המפואר שבעיר המכונה 'תפילת בישי'. הרב הראשי, הרב יצחק חי בוכבזה (המכונה 'אבי לחם'), שהיה איש קשיש ומראהו מראה איש אלוהים, יצא לקראת המלך והמלכה והזמין אותם אל בית הכנסת, שם הושבו על הבמה. הרב פתח את ההיכל, ארון הקודש, שמתוכו הציצו ספרי התורה בתיבות משובצות כסף, ובירך את הברכה המיועדת למפגש עם מלכים: "ברוך שנתן מכבודו לבשר ודם", והקהל השיב פה אחד "אמן".
הביקור ודמותו של רב העיר עשו רושם עצום על המלך, ולאחר מספר חודשים הוא שלח לו הזמנה להשתתף בחתונת בנו. הרב בוכבזה שמח על ההזמנה ושם פעמיו לאיטליה, והמלך קיבלו בחום ובכבוד רב. שמח המלך בביקורו של מיודעו ושוחח עימו ארוכות ואף ארגן לו מפגש עם האפיפיור. שני המנהיגים הדתיים נפגשו ושוחחו בענייני אמונה ואף דיברו על כמה פרשיות מן התורה, והרב מצא חן גם בעיני האפיפיור.
לקראת שובו ללוב שאל אותו המלך: "רב יקר. האם חסר לך דבר? אולי משכורתך אינה מספקת לך?" אך הרב בוכובזה השיב "לא חסר לי דבר". המלך שביקש להיטיב עם אורחו שאל: "ובכל זאת, מה תבקש?" הרב היסס ארוכות ולבסוף אמר "בקשתי ושאלתי היא לבקר בוותיקן ולראות את כלי המקדש". המלך השיב לו "זוהי בקשה גדולה מאוד. היא בסמכותו של האפיפיור. אני מבטיח לך שאשוחח עימו ואנסה לסייע לך, אולם יש להמתין לשעת כושר". בסיום אירועי החתונה שב הרב ללוב והעניינים חזרו למסלולם.
לאחר זמן שוחחו המלך והאפיפיור בעניינים שונים והמלך ניצל את ההזדמנות וביקש לאפשר לרב בוכובזה לבקר במחסני הוותיקן. האפיפיור זכר את הרב לטובה ונענה מייד לבקשה, אך התנה זאת בכך שהוא ייכנס יחידי ללא מלוויו. המלך שמח מאוד ושלח הזמנה לרב יצחק חי בוכבזה שהגיע במהירות האפשרית.
כשהגיע הרב לאיטליה הוא הוזמן למרתפי הוותיקן וראה חלק מן האוצרות היהודיים שהיו ברשותם. כשהגיע אל החדר שבו נמצאו כלי המקדש הרב התרגש מאוד, אך כשהמלווה מטעם הוותיקן ניגש להסיט את הווילון קרא לעברו הרב "עצור". בקשתו הפתיעה את המלווה שאמר: "הרי זו הייתה בקשתו של הרב – לראות את כלי המקדש". אך הרב יצחק חי בוכבזה השיב לו: "אני מסתפק במה שראיתי. איני מסוגל לראות עוד".
לאחר מכן ביקש הרב בוכובזה: "אנא החזירו אותי במהירות האפשרית לביתי". וכך היה. הוא נלקח בדחיפות לנמל ומשם בספינה לטריפולי שבלוב, וכשהגיע לביתו עלה הרב בוכובזה על מיטתו ולאחר ארבעים יום נפטר מן העולם.
החלום לראות את כלי המקדש שנבזזו בחורבן בית המקדש השני על ידי הרומאים מלווה את עם ישראל במשך דורות רבים. רבים סוברים שהם נמצאים במרתפי הוותיקן לאחר שהנצרות ירשה את האימפריה הרומית. שמועה זו, שלא הוכחשה אף פעם, עומדת במרכז הסיפור, ונראה שהרב יצחק חי בוכובזה (אבי לחם) עמד לראות דברים שלא ראו אחרים עד כה.
הכריזמה והחן של הרב מביאים אותו אל פתח החדר והוא מוזמן לראות את כלי המקדש, אך חוכמתו מביאה אותו לעצור, שכן הוא מבין שבכך הוא פורץ את גבולותיו. לפיכך, הוא משנה את תוכניותיו ונמנע מלראות את הכלים הנכספים.
כבר במקרא ישנו איסור להסתכל על כלי המשכן ועל הארון במיוחד: "וְלֹא־יָבֹ֧אוּ לִרְא֛וֹת כְּבַלַּ֥ע אֶת־הַקֹּ֖דֶשׁ וָמֵֽתוּ" (במדבר ד, כ). מגע ישיר מדי הביא למותם של כוהנים בהזדמנויות שונות, כגון נדב ואביהוא ועוזא, ואף אנשי בית שמש נפגעו כשהסתכלו על הארון. בסצנה המיתולוגית בסרט אינדיאנה ג'ונס ושודדי התיבה האבודה, הנאצים מנסים למצוא את ארון הברית כדי לנצח במלחמה, וכשהם פותחים את הארון כולם נהרגים. הרב בוכובזה חש שהוא עבר את הגבול וראיית כלי המקדש מעמידה אותו בסכנה מיידית, אלא שניתנה לו הזדמנות להתכונן למותו. הוא מבקש למות בביתו ולא בנכר ולכן הוא ממהר לשוב ללוב, ושם לאחר 40 ימים – המסמלים זמן של הכנה הדומה לזמן שמשה שהה על הר סיני – הוא מוסר את נשמתו לבורא.
ניתן לראות כאן סיפור של החמצה שמסתיים במותו של רב חשוב רגע לפני גילוי הסוד הגדול, אך אולי נכון יותר לראות בו סיפור של הבנה עמוקה עד היכן מגיעים כוחותיו של אדם ומהם גבולותיו. הרב החכם זוכה בזקנתו לסיים את חייו בביתו לאחר שראה כל מה שיכול היה לראות.
