קריאה פשוטה
האם ההנאה מהמצווה פוגמת בה? בשל עיכוב בדרך לא הגיעו בניו של הרבי מבֶּעלְז לשמוע את קריאת מגילת אסתר מפי אביהם. אחד הבנים שמח על ההזדמנות לקיים את המצווה בפשטות ובלי התרגשות.
אשרי מי שזכה לשמוע את הרבי "שַֹר שלום" מבֶּעלְז כשהוא קורא את מגילת אסתר בחג הפורים. כל השומע היה זוכה להתמלא ביראת שמים ובהתרגשות של קדושה.
פעם אחת, נסעו שני בניו של רבי שלום, רבי יהושע ורבי אליעזר, אל אביהם. יחד ביקרו ברוּז'ין, וכעת שבו אל בעלז, כדי לשמוע את קריאת המגילה מפי אביהם.
אך ביום שלפני פורים, בתענית אסתר, הגיעו האחים אל אכסניה אחת בכפר שעל אם הדרך. האחים ידעו כי לא יספיקו להגיע אל בעלז עד שייכנס יום הפורים, ונאלצו לשמוע שם את קריאת המגילה.
התעצב מאוד ר' אליעזר על שמוכרח היה לשמוע את המגילה מפי אדם פשוט. בקריאה זו לא חש דבר מן ההתרגשות הקדושה שהיה רגיל לה אצל אביו, בבעלז.
אבל אחיו, ר' יהושע, אמר: "שמחה גדולה שמחתי בקריאה פשוטה זו. הרי זו לי הפעם הראשונה שאני מקיים את מצוות קריאת המגילה כפי הנדרש, בלי שום מחשבות זרות. שהרי בכל שנה, כאשר אני שומע את אבינו קורא את המגילה, איני מתכוון כלל לקיים את המצווה. כל מילה היוצאת מפי אבא מתוקה כל כך, ויקרה היא לאין שיעור, עד שלא זכיתי מעולם לקיים את המצווה בפשטות. עתה זכיתי לכך!"
ר' יהושע, מי שלימים ירש את אביו כמנהיגם של חסידי בעלז, רואה בקריאת המגילה הפשוטה הזדמנות שלא זכה לה עד כה. בקריאת המגילה של אביו, שבה היה מורגל מדי שנה, הוא חווה הנאה רבה שנלוותה לקיום המצווה. אותה הנאה נתפסת אצלו כגורם המפריע לקיום המצווה.
דילמה זו העסיקה הוגים דתיים שונים, שסברו כי ההנאה היא גמול הפוגע ביכולת לקיים את המצווה רק בשל החשיבות והערך של עצם קיום המצווה.
באופן כללי יותר הסיפור מעלה את השאלה אם הנאה, גמולים ופרסים שונים פוגמים ביכולת שלנו לפעול מתוך הכרה בערך של הדבר עצמו, שהרי מעתה ואילך נפעל רק כדי להשיג את הגמול או הפרס.
