הסיפור

כאשר קרב יום מותו של רבי יהושע בן לוי, נשלח מלאך המוות מן השמיים ליטול את חייו, אך נצטווה לעשות את מלאכתו כהתאם לרצונו של רבי יהושע.
הלך מלאך המוות והראה עצמו בפני רבי יהושע.
אמר לו רבי יהושע: ברצוני שתראה לי את מקומי בגן העדן.
אמר לו מלאך המוות: אעשה כרצונך.
אמר לו רבי יהושע: ברצוני שתיתן לי את סכינך, שמא תפחיד אותי בדרך.
נתן לו מלאך המוות את סכינו.
כאשר הגיעו לגן העדן, הרים מלאך המוות את רבי יהושע כך שיוכל להציץ מעל לחומה אל תוך גן עדן, והראה לו את מקומו.
אמר לו רבי יהושע: הגבה אותי מעט יותר.
הגביהו.
קפץ רבי יהושע ונפל אל תוך גן עדן, ומלאך המוות הצליח לאחוז בקצה גלימתו.
נשבע רבי יהושע כי לא יצא מגן עדן.
אמר אלוהים: אם רבי יהושע אי פעם בחייו ביטל את שבועתו, גם כעת ייאלץ לבטלה ולצאת מגן עדן; אך אם בכל ימי חייו לא ביטל מעולם את שבועתו, לא יוכל מלאך המוות לאלצו לצאת מגן עדן.
כיוון שרבי יהושע מעולם לא ביטל את שבועתו, נאלץ מלאך המוות להשלים עם עובדת כניסתו לגן עדן, אך ביקש ממנו כי לכל הפחות יחזיר לו את סכינו – שכזכור נתנה לו לפני צאתם לדרך.
אולם רבי יהושע לא הסכים להחזיר למלאך המוות את סכינו.
יצאה בת-קול מן השמיים וציוותה את רבי יהושע: תן לו את סכינו, שהרי הבריות זקוקים לה.
בא אליהו הנביא והכריז ברחבי גן עדן: פנו מקום לבן לוי! פנו מקום לבן לוי!
הלך לו רבי יהושע אל תוך גן עדן ופגש את רבי שמעון בר יוחאי, שהיה יושב על גבי שלושה עשר מצעות של זהב.
שאל אותו רבי שמעון: אתה הוא אותו בן לוי שאליהו הכריז על בואו?
אמר לו: אכן, אני הוא.
המשיך רבי שמעון ושאל: האם בימי חייך נראתה אי פעם קשת בענן?
אמר לו: כן.
אמר לו: אם כך אינך אותו בן לוי שעליו הכריז אליהו.
אלא שרבי יהושע לא אמר לרבי שמעון את האמת: בתקופתו של רבי יהושע אכן לא נראתה קשת בענן, עדות לצדיקותו הגדולה, אך הוא לא רצה להתגאות בכך ולכן טעה רבי שמעון לחשוב שהוא אינו 'בן לוי' הידוע.

---

על הסיפור

המוות הוא לכאורה ההתרחשות הסופית, הבלתי נמנעת והזרה ביותר בחיי האדם: בסוף ימיו יעבור האדם בדרך החד-סטרית מעולם החיים לעולם המוות, עולם שעד רגע מותו עמד מולו בזרות מוחלטת. אך הסיפור שלפנינו מבקש להציג את המוות בפנים אחרות לחלוטין, תוך הצגת עלילותיו של חכם שהצליח להתחכם ולקפוץ מעל הגדר המפרידה בין העולמות.
דמותו של מלאך המוות המתגלה בסיפור שונה לחלוטין מן הדמות המאיימת שניתן היה לצפות לה: רבי יהושע בן לוי מצליח להתל בו שוב ושוב, ומצליח לפרוץ את הגבול הבלתי חדיר שבין עולם המוות ועולם החיים, ואף פורק את מלאך המוות מנשקו הקטלני.
מה מאפשר לרבי יהושע את היכולת לגבור על המוות עצמו? דומה כי יכולת זו נובעת משני צדדים בדמותו: האחד הוא חוסר הפחד שלו אל מול המוות, והיכולת שלו להישיר בפניו מבט מלא בהומור ובשעשוע. השני, המהופך לכאורה, הוא יושרתו המוחלטת, העובדה שלמרות יכולתו להתל שוב ושוב במלאך, לאמיתו של דבר הוא אדם העומד במילתו ולעולם אינו מתחרט עליה. השילוב בין יושרה פנימית, אומץ והומור, כך מתברר, מקנה לאדם חסינות בפני סופיותו וזרותו הרציניות להחריד של המוות.
סופו של הסיפור מציג לפנינו את המבחן שהיה על רבי יהושע לעבור עם כניסתו לגן עדן: בשביל להגיע למקום הראוי לו, עליו לאמת את זהותו בפני רבי שמעון בר יוחאי. רבי יהושע בן לוי בוחר גם במקרה זה בדרך התעתועים והסתרת האמת, אך סופו הפתוח של הסיפור מעלים מן הקוראים את שאלת הצלחתו: האם נשאר רבי יהושע בגן העדן בעודו בחיים? האם קיבל את הכבוד הראוי לו? דומה כי בשביל לענות על שאלות אלו על הקורא להמתין עד שיוכל גם הוא לחדור אל מסתרי גן עדן.