קלפים של תשובה
האם יכולים משחקי קלפים להיות לעזר לעבודת הבורא? האם ייתכן שהלילות הארוכים שהוקדשו למשחקי קלפים יהפכו ללילות מלאי תוכן רוחני ודתי?
אחד מן החסידים התלונן פעם לפני ר' זאב מז'בַּריז' על יהודים המכלים את לילותיהם במשחקי קלפים.
כששמע זאת אמר הרבי: "אין לי ספק כי גם יהודים אלו רוצים לעבוד את הבורא. בזכות משחקי הקלפים הם מרגילים את עצמם להיות ערים בלילה, כדרכם של עובדי השם בעלי הנפש. כשיצליחו בכך, אז בוודאי יעבדו את בוראם ויעשו תשובה שלמה".
סיפור זה מצטרף לסוגת הסיפורים העוסקים בלימוד זכות על פושעי ישראל. סיפורים כאלה נפוצים בחסידות, אך גם קודם – בתלמוד ובמדרש. במקום לבקר, להשמיץ ולהרחיק עוד יותר את הפושעים, מעדיף הרבי ללמד עליהם זכות ולקוות לשינוי דרכיהם.
בנוסח המקורי מודגשת תכונת התמימות, שבה השתמש הרבי כדי ללמד זכות על משחקי הקלפים.
מזווית נוספת ניתן לומר כי ר' זאב מצליח לראות מבעד לחטא הבטלנות את הכוח החיובי הצומח ממעשה זה. ר' זאב מצליח לראות בהתלהבות, בדבקות במטרה ובחבורה העליזה של המשחקים בלילה את הדמיון אל החבורות החסידיות. הוא מבין כי גם במעשה המגונה מתגלה ומתחזק כוח חיים, שבעתיד ניתן יהיה לנצלו לדברים חיוביים וראויים.
מחנכים ומנהיגים שונים עומדים פעמים רבות מול המבחן הזה – האם יצליחו לראות ולהפנות לטובה את כוחות הנפש המתגלים לעתים דווקא במעשים לא ראויים?
