קליפת הכעס
איך כעס יכול לשנות פנים? הבעל שם טוב לא הצליח לזהות אדם שהכיר, בגלל הכעס ששינה את פניו של האיש. מדבר זה למד הבעש"ט עצמו כיצד עליו להתנהג.
פעם אחת הגיע הבעל שם טוב אל מבשלת שיכר גדולה שהייתה שייכת לאדם עשיר מאוד.
פועלים רבים טרחו סביב עשרים וארבע קדרות גדולות שבהן התבשל השיכר, ומשגיחים שהיו שם בדקו שהפועלים עושים את עבודתם כראוי.
באותו היום ראה האיש העשיר כי אין סדר, והמשגיחים אינם עושים את עבודתם כראוי. כעס מאוד האיש על המשגיחים, ונזף בהם כי הם גורמים לו הפסדים ונזקים. בתוך כך שמע שהבעל שם טוב בא. רץ העשיר לקראתו לקבל את פניו.
שאל אותו הבעש"ט: "מי אתה?"
ענה לו האיש: "הלוא אתה מכיר אותי. אני בעל הבית כאן!"
אמר לו הבעש"ט: "אלמלא ידעתי שאתה גר כאן, לא הייתי מזהה שאתה בעל הבית, כי בשעה שכעסת על אנשיך באה קליפת הכעס הגדול שכעסת, והתלבשה עליך מכף רגל ועד ראש, עד שלא היה אפשר לזהות אותך.
מעתה היזהר שלא לכעוס – וגם אני מקבל על עצמי מהיום שלא לכעוס על שום אדם, אפילו על משרתי הגוי, אלכּסֵיי, כי ראיתי היום עד כמה מזיק הכעס."
כאשר כעס העשיר על פועליו, ארשת פניו השתנתה לגמרי עד שלא ניתן היה לזהותו. הכעס הפך אותו לאדם אחר.
המונח "קליפה" לקוח מתורת הקבלה, והוא מציין דבר רע וחיצוני, המכסה ומסתיר את המהות ואת המצב הראוי. בסיפור זה הופכת הקליפה לדבר שניתן לראותו ולחוש בו. הכעס מתואר כמעין לבוש העוטף את האדם ומסתיר אותו, עד שהוא עצמו אינו נראה.
מעניין לציין כי הבעש"ט אינו מוכיח את האיש העשיר, אלא רק משקף לו את מצבו. יתרה מזו, הבעש"ט אף מגיב בהבנה למצבו של העשיר, ולומד מכך כיצד להתגבר בעצמו על כעסיו.
