"קודם ראסי ואחר כך רס"י (רש"י)"
הרב שלום משאש, כמו רבים מחכמי מרוקו לפניו, שואף לפתח בקרב תלמידיו עצמאות מחשבתית לצד מתן כבוד לפרשנים.
במהלך לימוד הגמרא נהג הרב שלום משאש לשאול את תלמידיו שאלות.
כאשר ראה תלמיד הממהר להיעזר בפירושו של רש"י היה אומר "קודם ראסי (ראשי) ואחר כך רס"י (רש"י)".
הרב שלום משאש היה רבה הראשי של קזבלנקה, לאחר מכן הרב הראשי של מרוקו כולה, וכאשר עלה לארץ שימש כרב הספרדי של ירושלים. דבריו מייצגים את תרבות הלימוד המרוקאית שבה התלמידים התבקשו לעיין תחילה בגמרא ללא פירושו של גדול הפרשנים, רש"י, ורק לאחר שגיבשו הבנה עצמאית הורשו לעיין בפירושו של רש"י.
עמדה זו הולידה את הפתגם שבו השתמש הרב שלום משאש: "קודם ראשי אחר כך רש"י". כמובן, "במרוקאית זה נשמע יותר טוב": במבטא מרוקאי את האות שי"ן הוגים סי"ן, וכך המילה "רס"י" (רש"י) דומה למילה "ראסי" בערבית שפירושה: ראשי, ואז פירוש הביטוי הוא: ההבנה שלי (ראשי) קודמת להבנתו של רש"י. תחילה עלינו לפתח את כישורינו ואת היכולת ל"הפעיל את הראש" בהבנת הכתובים, ורק לאחר מכן לפנות אל פירושיהם של גדולי הדורות.
אין כאן חלילה זלזול בפרשנים, וודאי לא בפירושו של רש"י שנחשב לאחד מיסודות הלימוד, אלא רצון שהמפגש הראשוני של התלמיד יהיה עם התלמוד עצמו, וכך הוא יְפתח יכולות לימודיות גבוהות ועצמאיות.
לאחר המפגש הישיר עם התלמוד מוזמן התלמיד לעיין בפירושו של רש"י ולחשוב אם קלע לפירושו של רש"י, אם טעה בדבריו, ואם אולי יש מקום לפירושים אחרים מלבד פירושו של רש"י.
בצורה זו הלימוד נע בין סברתו של התלמיד לבין הצעותיהם של הפרשנים, והוא מעודד חשיבה עצמאית לצד הכרה בגדולתם של הפרשנים הקדמונים.
