קדושה אנושית
הרבי מקוצק מצווה על חסידיו שקדושתם תהיה מבוססת על אנושיוּת
כתוב: "וְאַנְשֵׁי־קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי" (שמות כב, ל)
ואמר רבי מנחם מנדל מקוצק: "עליכם להיות בקדושה של אנושיות."
הרבי מקוצק התנגד לקדושה שהייתה כרוכה בחזיונות ובבריחה מן העולם וביקש קדושה שמבוססת על אמת של אנושיות. המימרה שלו מסבירה את הפסוק מספר שמות, המדבר על "אנשי קודש", והופכת את המילה "אנשי" לתואר: הקדושה צריכה להיות קדושה של אנושיות. ואכן הפסוק שאליו מתייחסת הדרשה חותם פרק בפרשת משפטים בספר שמות שכמעט כולו עוסק בדיני ממונות. ומדוע הוא נחתם באמירה יומרנית כל כך הדורשת מעם ישראל להיות "אנשי קודש"?
תשובתו של הרבי מקוצק מכוונת אולי לכך שסימנה של הקדושה אינו דווקא התעלות אל מחוזות נשגבים ונעלים, אלא מעשים מוסריים המתקיימים ברובד האנושי – זה שבין אדם לחברו. במובן רחב יותר – הקדושה אינה צריכה לסתור את החיים ולהתרחק מן המצב האנושי והבין-אישי.
