הסיפור

פעם אמר רבי מנדל מקוצק על צדיק אחד שהוא "צדיק אִין פֶּעלְץ" – "צדיק בפרווה".
וכך פירשו תלמידיו את הדברים:
יש מי שמחמם את גופו בלבד, ויש מי שמחמם את הבית כולו. ומה ההבדל ביניהם? מי שמחמם את גופו – לו חם אבל לאחרים אינו מועיל. מי שמחמם את הבית – מועיל גם לאחרים.

---

על הסיפור

בשל האמירה של הרבי מקוצק הפך הביטוי "צדיק בפרווה" לנפוץ למדי, והוא מבטא את הבוז למנהיג הדואג רק לרווחתו הפרטית.
פעלץ – מעיל פרווה – היה נפוץ מאוד בימות החורף במזרח אירופה. ואולם נראה כי ה"פעלץ" היה גם סמל לכבוד ולמעמד, ועד היום אדמו"רים רבים לובשים באירועים שונים בגדי פרווה כסמל למעמדם הייחודי.
הרבי מקוצק בז באמירתו לאדם שנושא תפקיד ציבורי רק בשביל ה"פֶּעלץ" – בשביל הנאתו הפרטית וגם כדי "להיראות". אדם שנושא תפקיד על שכמו – ואולי כל אדם – צריך לדאוג שגם לאחרים יהיה "חם", ולהתמסר לעבודתו הציבורית בלי לחשוב על טובות ההנאה האישיות שלו.

בזווית אישית

את המלים " אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" יש שדרשו כרמז להבדל שבין נוח ואברהם. אברהם אבינו ניסה להשפיע על בני דורו ואילו נוח הציל את עצמו ואת משפחתו בלבד.

בעולמם של החסידים נכחה תדיר השאלה האם ראוי יותר להשפיע כלפי חוץ ולדאוג לצרכי הכלל, או שעדיף להגן ולשמור על המרחב הפרטי שבחיי האדם. באמירה החסידית הבאה, דווקא הרבי מקוצק, שנודע כמסתגר וכמתבודד, ממליץ לאדם לא "לחמם" את עצמו בלבד, אלא לחמם את הבית כולו.

צדיק בפרווה
פעם אמר רבי מנדל מקוצק על צדיק אחד שהוא "צדיק אִין פֶּעלְץ" – "צדיק בפרווה".
וכך פירשו תלמידיו את הדברים:
יש מי שמחמם את גופו בלבד, ויש מי שמחמם את הבית כולו. ומה ההבדל ביניהם? מי שמחמם את גופו – לו חם אבל לאחרים אינו מועיל. מי שמחמם את הבית – מועיל גם לאחרים.