פתק מהרופא
הרופא הלל יפה בא לבקר את אנשי דגניה ומשאיר להם מרשמים לתרופות ומרשם לחיים.
הלל יפה, הרופא והמנהיג הציוני, היה מגיע מזכרון יעקב כדי לבדוק את החולים בקבוצת דגניה. לחברי הקבוצה לא היה במה לשלם לו, והם היו מצרפים לעגלתו שיצאה מדגניה עם החברים החולים תרנגולות במקום כסף. "אין לי לול" היה אומר דוקטור יפה, אך בכל זאת בדק את כל החברים ונתן לכל אחד פתק עם דיאגנוזה (אבחנה רפואית). אחרי שנתן אבחנה לכל החולים נתן גם פתק עם דיאגנוזה קולקטיבית לקבוצה כולה, באחת מהן, כך סיפר אליעזר סלוצקין, היה כתוב "נא לשתות מים רתוחים ולהתחתן".
החלוצים שהקימו את ההתיישבות בגליל עשו מעשה היסטורי גדול שדרש מאמץ וגבורה, וקל לשכוח שהם היו רק נערים צעירים. מי שלא שכח את זה היה הלל יפה, שהיה באותם ימים רופא כבן חמישים שניהל את בית החולים בזכרון יעקב והיה גם פעיל ציוני. הוא בא לערוך ביקורי רופא בהתיישבות המרוחקת למרות שלא היה לצעירים במה לשלם לו, ודאג גם למצב בריאותם של מי שעדיין לא חלו. בתיאור הלקוח משיחתו של סלוצקין (אחד ממייסדי דגניה) עם מוקי צור, אפשר לחוש ביחס האבהי ומלא ההומור של יפה אל החלוצים הצעירים.
מאחורי הפתק הממליץ "לשתות מים רתוחים ולהתחתן" מתחבאים גם קשיי הנעורים של חלוצי ההתיישבות, שרובם היו בחורים ורק מעטות היו בחורות. לצד התלהבות הנעורים שהובילה אותם להקמת ההתיישבות, הם גם היו מרוחקים מאוד ממשפחותיהם וסבלו מבדידות. רופא העיניים שצבר ניסיון רב בריפוי המלריה לא יכול היה לפתור את מדווי נפשם אך ראה לליבם.
