פרעושים בבית
ר' ישראל מרוז'ין קורא לצעיר שבא לבקרו "רבי", לא בזכות איזו סברה מבריקה בלימוד אלא דווקא משום שהבין את ערכו של ביתו המפואר.
בצעירותו ביקר רבי אשר ישעיהו מרוּפְשִׁיץ בביתו של הרבי מרוז'ין. הראה לו הרבי את ביתו המהודר, המסויד והמטויח ושאל אותו: "אתה מבין מה הערך של בית כזה?"
ענה לו אשר ישעיהו הצעיר: "כן. בבית כזה טוב לישון כי פרעושים אינם עוקצים אותך." – "נכון מאוד, ממש כך," אישר הרבי מרוז'ין.
כאשר נסע אשר ישעיהו בחזרה, שלח אחריו הרבי את משרתו להחזיר אותו כי שכח לדבר אתו על כמה עניינים. רדף אחריו המשרת וצעק בקול: "רבי! רבי!" עצר אשר ישעיהו הצעיר ושאל את המשרת: "באמת אתה קורא לי רבי?" ענה לו המשרת: "הרבי אמר שאתה חכם גדול ולכן גם אני קראתי לך רבי."
טיח וסיד לא היו נורמה רווחת בבתים פרטיים בזמן ההוא, אבל ר' אשר ישעיהו מרופשיץ הצעיר אינו מזהה את ערכו של הבית של הר' מרוז'ין בפאר שלו, באסתטיקה המרשימה שלו או במחירו הגבוה, אלא דווקא בפרקטיות שבו. מתוך התפעלות מן הצעיר ומתוך הרצון שלו להתייעץ אתו בעניינים נוספים, הר' מרוז'ין מראה שלדעתו לא רק חכמת התורה או עבודת האל מזכות את האדם בתואר גדוּלה אלא גם הבנה של עולם המעשה.
