פותר החלומות
בר הדיא פתר את החלומות הזהים של רבא ושל אביי בצורה שונה בתכלית בהתאם לתשלום שקיבל (או שלא). סיפור על מילים שרקמו טרגדיות
בר הדיא היה פותר חלומות. מי שנתן לו שכר – היה פותר את חלומו לטובה, ומי שלא נתן לו שכר – היה פותר את חלומו לרעה. וכל פתרונותיו היו מתגשמים.
אביי ורבא חלמו שניהם חלומות ובאו לבר הדיא שיפרשם. אביי נתן לו זוז, ורבא לא נתן לו דבר.
אמרו שני החכמים לבר הדיא: ראינו בחלום שמקריאים לנו את הפסוק "שׁוֹרְךָ טָבוּחַ לְעֵינֶיךָ וְלֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ" (דברים כח, לא).
לרבא פתר בר הדיא את החלום כך: תפסיד בעסקיך ולא תוכל לאכול מרוב עצב.
לאביי פתר בר הדיא את החלום כך: תרוויח בעסקיך ולא תוכל לאכול מרוב שמחה.
אמרו לו עוד: ראינו בחלום שמקריאים לנו את הפסוק "בָּנִים וּבָנוֹת תּוֹלִיד וְלֹא יִהְיוּ לָךְ כִּי יֵלְכוּ בַּשֶּׁבִי" (שם, מא).
לרבא אמר בר הדיא: כמשמעו הרע – ילדיך יישבו.
לאביי אמר: יהיו לך בנים ובנות רבים, ויינשאו בנותיך לגברים מחוץ למשפחה ויידמו לך כאילו הן הולכות בשבי.
וכך פתר את כל חלומות רבא לרעה, ואת אותם החלומות של אביי – לטובה.
לבסוף הלך אליו רבא לבדו ואמר לו: ראיתי בחלום דלת חיצונית נופלת.
אמר לו בר הדיא: אשתך תמות.
אמר לו רבא: ראיתי בחלומי את שיניי נושרות.
אמר לו: בניך ובנותיך ימותו.
לבסוף בא רבא אל בר הדיא ונתן לו שכר.
אמר רבא לבר הדיא: ראיתי בחלומי קיר שנפל.
אמר לו בר הדיא: נכסים בלא גבול תִקנה.
אמר לו רבא: ראיתי בחלומי את ארמונו של אביי שנופל, והאבק שיצא משם כיסני.
אמר לו בר הדיא: אביי ימות ובני הישיבה שלו יעברו ללמוד אצלך.
אמר רבא: ראיתי בחלומי את ארמוני נופל והכול באים ונוטלים לבנה אחר לבנה.
אמר לו: דברי תורתך יופצו בעולם.
אמר רבא: ראיתי בחלומי את ראשי נבקע ומוחי נושר ממנו.
אמר לו: כר שנבקע והמילוי מציץ ממנו, סימן של עושר הוא.
אמר רבא: ראיתי בחלומי שמקריאים לי את "הַלל המִצרי" שקוראים בפסח.
אמר לו: ניסים יתרחשו לך.
וכל דבריו של בר הדיא – התקיימו ברבא.
עמד רבא לעלות לספינה, הצטרף אליו בר הדיא ואמר: אדם שיתרחשו לו ניסים, אין חשש שיקרה לו אסון ותטבע הספינה.
בעודם עולים נפל ספר מכיסו של בר הדיא. מצאו רבא וראה שכתוב בו: "כל החלומות הולכים אחר הפה".
אמר רבא לבר הדיא: רשע, בך היה הפתרון תלוי, ואתה ציערת אותי כל כך!
תחזיות נוטות להגשים את עצמן, ויחסי ציבור יכולים ליצור מציאות, אבל האם זה אומר שמותר להגיד הכול? הסיפור לוקח את האפשרות הזאת עד הקצה ומספר על פרשן חלומות שהלך רחוק.
אביי ורבא פנו עם חלומות זהים לפותר החלומות בר-הדיא. לאביי, ששילם לו, פתר בר הדיא את חלומותיו לטובה, ופתרונותיו התגשמו. לרבא, שלא שילם לו, פתר את החלומות לרעה, וגם תחזיותיו אלה התגשמו.
הדבר המפתיע בסיפור הוא לא העובדה שאביי ורבא חלמו חלומות זהים, את זאת הסבירו כבר חכמים באמירה "אין מראים לו לאדם [בחלום] אלא מהרהורי ליבו" (ברכות נה, ב). הרי אביי ורבא למדו בחברותא, והחלומות התבססו על פסוקים שלמדו בצוותא. ההפתעה טמונה בכך שהפרשנויות של בר הדיא התגשמו אף שהן לא נבעו מידיעת העתיד אלא מתוכנית עסקית פשוטה: הוא נהג לפרש את החלום בהתאם לתשלום של החולם. הספר על פתרון חלומות מסביר איך ייתכן שבר הדיא צדק תמיד. לפי הספר, מאורעות החיים מושפעים מהדיבור, ופרשנות החלום היא נבואה שמגשימה את עצמה.
רבא אומנם מאשים את בר הדיא ברשעות, ובצדק, אך אולי גם הוא היה צריך לערוך חשבון נפש, שהרי על אף חוכמתו וידענותו בחר בדרך הבעייתית ביותר: הוא גם הלך לפותר חלומות במקום להבין שאלו הרהורי ליבו, וגם בחר לא לשלם לו ובכך הביא על עצמו את הפתרונות הרעים. חבל שאף אחד לא יעץ לו את העצה שמופיעה קצת קודם בסוגיה הזו עצמה: במקום ללכת לפותר חלומות, אפשר לאסוף שלושה אנשים שיאמרו "חלום טוב חלמת". מהפה שלהם – למציאות!
