עצירות כספית
מדוע על פי ר' שְׁמֶלְקֶה מנִיקְלְשְׁבּוּרְג "כסף כמוהו כצואה"? כסף - עדיף שיהיה בחוץ ולא בפנים. הנוסחה של ר' שְׁמֶלְקֶה מנִיקְלְשְׁבּוּרְג להתנהלות כספית נכונה.
רבי שְׁמֶלְקֶה מנִיקְלְשְׁבּוּרְג היה אומר: "גֶעלְט אִיז צואה", כסף כמוהו כצואה. הגיעו דבריו לאוזניו של איש עשיר אחד, שעמד בקשרים עמו.
לימים שלח ר' שמלקה שליח לאותו עשיר, וביקש ממנו שילווה לו סכום מסוים. רצה העשיר לנסות את ר' שמלקה, ושלח להשיב לו: "למה לך כסף, והרי כסף כמוהו כצואה." לאחר שאמר זאת לקה העשיר בעצירות קשה, ושלח בקשה לר' שמלקה שיתפלל עליו שיבריא. שלח ר' שמלקה את השליח להשיב לו: "אמת שכסף כמוהו כצואה, אך גם עצירות אינה טובה…"
אז הבין העשיר שחלה בעצירות מכיוון שעצר עצמו מלהלוות. הוא התחרט והבטיח שילווה לכל מי שזקוק לכך ולא יפקפק עוד בדברי רבו. מיד לאחר מכן נרפא.
להיות עשיר – טוב או רע? במקורות היהודיים ניתן למצוא השקפות שונות בשאלה זו, ואפשר שיש להבחין בין העושר מצד עצמו, שאין בו פסול, ובין ההשפעה השלילית שיכולה להיות לו על צמיחתו הרוחנית של אדם.
באמירה "גֶעלְט אִיז צואה" הציב ר' שְׁמֶלְקֶה מנִיקְלְשְׁבּוּרְג בפני חסידיו תביעה רוחנית חריפה וקיצונית. ניתן לשער, כמובן, שהאיש העשיר, שאליו נשלח השליח של ר' שמלקה בבקשת הלוואה, ראה את הדברים מנקודת מבט שונה. הוא סבר שכעת נחשף ר' שמלקה בחוסר דיוק או שמא בזיוף: אם כסף כה מגונה בעיניו, איך יסביר את העובדה שגם הוא נזקק לו?
ר' שמלקה מגיב בהומור: כסף הוא צואה, וכשאין מוציאים אותו מן הכיס – הרי זו עצירות. אפשר שבכך הוא מבאר את דבריו הראשונים, כאומר: עיקר כוונתי לא הייתה שלא יהיה לך כסף, אלא שתדע להוציא אותו מכיסך – מהר והרבה.
הסיפור מציג אפוא יחס מורכב אל הכסף, מחד – העיסוק בו משול לעיסוק בדבר מלוכלך, ומאידך – גם בדברים מלוכלכים צריך לעסוק אך באופן הראוי.
