עם חכם תתחכם
רבי יהושע בן חנניה מספר על שלושה שפגש בדרכים וניצחו אותו בדברי חוכמתם - אישה, ילדה וילד
אמר רבי יהושע בן חנניה: מימי לא ניצחני אדם בדברים חוץ מאישה, ילד וילדה.
אישה כיצד ניצחתני?
פעם אחת התארחתי במלון והכינה לי המארחת ביום הראשון פולים, ואכלתי ולא השארתי כלום בקערה.
ביום השני הכינה שוב פולים – ולא השארתי כלום.
ביום השלישי קלקלה את התבשיל בעודף מלח, וכאשר טעמתי – משכתי ידי ממנו.
אמרה לי: רבי, מפני מה אינך סועד?
אמרתי לה: כבר סעדתי מבעוד יום.
אמרה לי: אם כך, היה לך למשוך ידיך ולהימנע לאכול מן הפת!
ועוד אמרה לי: רבי, שמא לא הותרת פינה עם אוכל לשַמָּש בקערה בתבשילים הראשונים? והרי כך אמרו חכמים: אין משאירים פינה באילפס (בסיר קטן), אבל משאירים פינה בקערה.
ילדה כיצד ניצחתני?
פעם אחת הייתי מהלך בדרך והייתה דרך עוברת בשדה והייתי מהלך בה.
אמרה לי ילדה אחת: רבי, לא שדה הוא זה?
אמרתי לה: לא, דרך כבושה היא.
אמרה לי: שודדים כמותך כבשוה.
ילד כיצד ניצחני?
פעם אחת הייתי מהלך בדרך וראיתי ילד יושב על פרשת דרכים
ואמרתי לו? באיזו דרך אלך לעיר?
אמר לי: זו קצרה וארוכה וזו ארוכה וקצרה.
והלכתי בקצרה וארוכה, וכאשר הגעתי לעיר מצאתי שמקיפים אותה גינות ופרדסים ואין מעבר אליה.
חזרתי לאחוריי אמרתי לו: בני, הלא אמרת לי שדרך זו קצרה?
אמר לי: ולא אמרתי לך "ארוכה"?
נשקתיו על ראשו ואמרתי לו: אשריכם ישראל, שכולכם חכמים גדולים אתם מגדולכם ועד קטנכם.
שלושה שאינם מומחים הכו את המומחה, רבי יהושע בן חנניה, והם הביסו אותו דווקא בשדה שלו – לימוד התורה.
בעלת המלון לימדה אותו פרק הלכה ששכח ברעבתנותו – שכאשר נוטלים אוכל מכלי מרכזי יש להשאיר מעט אוכל, כנהוג, עבור השמש, ועשתה זאת בכך שאילצה אותו להותיר אוכל בעל כורחו. הילדה לימדה אותו שההלכה שאין לעבור בשדה אלא אם יש שם דרך המיועדת למעבר, חלה אפילו אם אחרים כבר כבשו שם דרך. והילד לימד אותו פרק באופן הלימוד – שיש להקשיב עד הסוף ולתפוס את הנאמר בשלמותו. דווקא ניצחונות אלה ממחישים את חוכמתו של רבי יהושע שבאה לידי ביטוי במימרה הידועה: איזהו חכם – הלומד מכל אדם (מסכת אבות ד, א).
