על גופתי
כיצד הגיבו יהודי גיאורגיה לנסיונות לסגור את בתי הכנסת? ומה גרם בסופו של דבר לביטול הגזרה?
ביום מותו של סטאלין והשלטונות הסובייטים החליטו להחריף את צעדיהם כנגד היהודים. הם הודיעו לחכם יעקב דוברשווילי שהם מתכוונים להפוך את בית הכנסת הגדול בכותאיסי שבגאורגיה למועדון של הקומסומול המקומי (תנועת הנוער של המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות). בצו אף קבעו תאריך שבו המתפללים צריכים לפנות את בית הכנסת.
הקהילה היהודית יצאה למאבק וניסתה בדרכים שונות להפר את הגזרה הקשה – אך ללא הועיל. הם ביקשו לפדות את בית הכנסת בסכום כסף גדול – אך הצעתם נדחתה. הם הציעו להקים, על חשבון הקהילה, מבנה שייועד למועדון – אך גם לכך סרבו השלטונות הסובייטיים.
לנוכח המצב יצא חכם יעקב דוברשווילי בקריאת חירום וביום הפינוי הגיעו מאות רבות של יהודים, כולל ילדי הקהילה, ונשכבו מסביב לבית הכנסת על מנת להצילו. החיילים הגיעו לפנות את בית הכנסת אך נרתעו לנוכח המוני בני האדם שהקיפו את המבנה. בתחילה ניסו לאיים על הנוכחים ולהבהילם – אך הם לא זזו ממקומם. לאחר זמן הבינו החיילים שהדבר לא יצלח ועזבו את המקום, וכך ניצל בית הכנסת בכותאיסי.
השלטון הסובייטי ניסה בכל דרך למחוק את זהותם של יהודי ברית המועצות בכלל ויהודי גיאורגיה בפרט, אך יהודי גיאורגיה מסרו את נפשם על שמירת המסורת ועל תמיכתם בציונות וקיימו חיי רוח למרות הקשיים הרבים.
בקרב יהדות גיאורגיה יש לבית הכנסת מקום מרכזי בחיים היהודיים. שם התפללו ולמדו תורה ואף ערכו טקסים לאורך מעגל השנה ומעגל החיים. על כן המאבק על בתי הכנסת היה בעצם מאבק על עצם החיים היהודיים.
ההתנגדות לשלטונות הסובייטיים היה רחבת היקף והשתתפו בה גברים ונשים, זקנים וטף והיא נערכה בעידוד והובלת חכם יעקב דוברשווילי שסחף אחריו את הקהילה כולה.
